|
פתרון מעצם טבעו הוא משהו שאמור לענות לצרכי כל הצדדים.כאשר כל צד עושה את חישוביו ומחליט אם הפתרון מתאים לו. בהנחה שכל צד חשב שהפתרון יהיה טוב יותר מבחינתו,אך נסתיים ורק חלק מתאוותו בידו,הרי זו פשרה. לכן איני רואה הבדל בין האמירות שלך( פתרון או פשרה),אלא נקודת מבט לגבי הפתרון הסופי.
במספר הזדמנויות,כולל ב''סבב'' עם יובל הגדרתי שלטעמי קביעת קווי גבול בינינו לבין הפלשתינאים שישמרו על רצף דמוגרפי מקובל עלי.
הפרסי הבהיר במספר הזדמנויות מה הפתרון המקובל עליו. אך מאחר ובינתיים אינו בר שיח ישיר עמנו בנושא זה,דעתו אינה נחשבת.
כפי שציינתי בפתיח,פתרון(כולל ההיבטים הטריטוריאלים,אך לא רק)צריך להיות מקובל על כל הצדדים ואם אין צד שני ל''פתרון'',כנראה צריך להמשיך בדרכו של א. שרון (צעדים חד צדדים). |
צופיה ידידי, הדיון שלך עם יובל כאן סובב במעגל
