  
  
  
|
 |
|
||
  ''העם והמוסר הם אני'' - תגובה לעמיש |
|||
|
|||
עכשיו הבנתי את משמעות שמך - עמיש. זה, בהכרח, ראשי התיבות של עם-יש/ראל והרי עם ישראל הוא לא אחר מאשר אתה. אני צודקת?... והאמת היא שמקריאת התכתובות כאן תהיתי מהו ''עם'' ומהו אותו ''מוסר'' שאתה כל כך להוט לנכס לעצמך, ומאחר וגם הבנתי שקטונתי מלחלוק על מי שהוא ''כל/קול העם'' הצלחתי לספק לעצמי תשובה שתהלום את מידותיך (תרתי)- מוסר הוא אותם כללי נכון/לא נכון ראוי/לא ראוי שכל חברה מגבשת ומאמצת לעצמה, אוסף של כללי התנהגות נורמטיבית, של דפוסי התנהגות שמתקבעים כפונקציה של שכיחותם ובקיצור - נורמות. המלכוד (לכאורה) שבהגדרה זו, מיחד, הוא בעובדה שנורמות נוטות להשתנות ובעובדה שכוחן, לעיתים, רב מזה של החוק עצמו ומאידך - זהו בדיוק המלכוד (לכאורה) שבעטיו אתה יכול לנכס לעצמך, ולעצמך בלבד, את ה''מוסר''... שהרי מי שיש בכוחו להשריש ולקבע כאן נורמות היא אותה אליטה שחלקה אמונה גם על החוק... וכשהחוק (ו/או הנסיבות/ההתרחשויות) אינם משרתים אותה היא לא מחוייבת, חלילה, לאכוף את החוק (לכשעצמו ו/או על הנסיבות), אלא מוצאת דרכים לעקוף אותו ע''י קביעת נורמות חברתיות (ושיפוטיות, אם תרצה) ולתפארת ה''מוסר'' (וההיקשים, אני מניחה, ברורים). רואה?... הנה לך ההסבר שמקנה לך את הלגיטימציה לייחס ולנכס לעצמך את היומרה והאמירה לכשעצמה לפיה:העם והמוסר הם אני! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא זכור לי כלל ועיקר |
|||
|
|||
שדיברתי על מוסר או שניכסתי לעצמי איזה מוסר שהוא הנוגע לעם ישראל. ככלל אני סבור שמוסר הוא עניין אישי, יתכן ונורמות חברתיות נובעות מצבר המוסרים הפרטיים. החוק מייצג מוסר ונורמות רק בצורה חלקית, לרוב השנוי בנורמות ובכללי מוסר הוא איטי יותר מאשר שנויים בחוק, שנויים בחוק יכולים לבוא כהרף עין בהחלטה של הנבחרים לעניין זה, שינויים בכללי מוסר ונורמות אינם עניין פתאומי אלא תהליך ארוך שעובר על החברה ועל הפרטים שבחברה. ככלל חוק אינו מסגרת מוסרית או מסגרת של ''צדק'' אלא רשימת כללי משחק של קבוצה חברתית/קהילה/מדינה ואף חבר מדינות. חברי הקבוצה צריכים לשמור על החוק שמא תחדל הקבוצה שלהם מלהתקיים. אין אפשרות לקיים מסגרות גדולות של בני אדם רק על סמך כללי מוסר מופשטים, מסגרות גדולות חייבות שיהיו בהם חוקים. אם הקבוצה רוצה לשנות חוק יש בידיה לעשות זאת, במקרים מסויימים שינוי החוק בא אחרי שינוי הנורמות ולעתים שנוי החוק מקדים את שנויי הנורמות. אני סבור שיש לקיים את החוקים אם ברצוננו להשאר עם אחד ומדינה אחת ולא משום שהחוקים תמיד טובים ויפים. יש חוקים רבים שאינם לרוחי או לרוחם של אנשים אחרים אבל אם כל אחד יבחר לעצמו איזה חוק לקיים ואיזה לא לקיים לא תהיה לנו תקומה . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי