| של מידת התבונה של מי שמאמין לפוליטיקאים, ''אני מאמין לדברי ראש הממשלה שלי'' מעלה מייד את השאלה לאיזה מהם. אולמרט אמר הרבה דברים במהלך המלחמה שברובם סותרים אחד את השני (הוא לא יחיד בין הפוליטיקאים), כך שמעניין אותי לדעת לפי אלו קריטריונים אתה מחליט למה להאמין ולמה לא.
אתה לא חושב שהיה הרבה יותר הגיוני לפעול לפי הכלל ''אינני מאמין לדברי ראש הממשלה שלי, אלא אם כן יש דברים ממשיים שמוכיחים אותם''?
הגישה שלי לפוליטיקאים, ולא משנה לאיזה חלק של הקשת הפוליטית הם שייכים, היא באנלוגיה ל''עקרון החפות'' --- ''כל פוליטיקאי הוא בחזקת שקרן, עד שהוכח שהוא דבר אמת''. גם לעיתונות אינני מתייחס ביותר מדי אמון, ורק כאשר הצלבה מכמה מקורות בלתי תלויים עובדת, הידיעה מקבלת אמינות בעיני (וגם אז עדיין לא חסרים פיספוסים).
שלא תהיה טעות, אינני רואה בעצם העובדה שפוליטיקאים משקרים דבר שלילי בהכרח. העיקרון של ''זכות הציבור לדעת'' איננו אומר ש''חובת הציבור לדעת'', ויש בהחלט מצבים בהם אמירת האמת יכולה לגרום נזק. צריך להכיר בכך שלשקר לציבור זה חלק מהגדרת התפקיד בפוליטיקה, ומה שיותר חשוב, שמרבית הפוליטיקאים עושים זאת לא מתוך שיקולים של טובת הציבור אלא כדי לחזק/לקדם את מעמדם האישי. |