| ההוכחה לקיומו של בורא עולם אינה קשורה לחמשת החושים שלנו מר פרקש, אלא שייכת לתבונה. לו ניתן היה לראות,לשמוע,להריח,לטעום או למשש את הקב'ה,קרוב לודאי שמישהו היה כבר מוצא דרך להשתלט עליו. שני אנשים ההולכים במישור יכולים לראות,פחות או יותר,לאותו מרחק. אם אחד מהם מחליט לטפס על גבעה, אולי יהיה לו יותר קשה, אבל הפצוי יהיה בכך שהוא יראה למרחק גדול יותר. היהודי שמחליט ''לעזוב'' את המישור הארצי ולעלות ברוחניות,מגיע לדרגות ''ראיה'' שעין אדם ''רגיל'' לא רואה וכיון שאינו רואה הוא מאמין שאצל השני השתבש משהו במוח.
אם תעצור לרגע מהמרוץ האינסופי אחר הלא כלום ותשאל את השאלות הנכונות במקומות הנכונים אני משוכנע שתתחיל לטפס על גבעת התבונה בדרך לידיעת הקב'ה. |