  
  
  
|
 |
|
||
  שאלה חוזרת |
|||
|
|||
בתמצית פתח תקוה הוקמה על ידי יואל משה סלומון הירושלמי מלידה ושלושה עולים חדשים שחברו אליו בירושלים. בספור על פתח תקווה היא מְלַאבֶּס נאמר שחבורת יואל משה סלומון התיישבה שם בשנת 1878. יואל משה סלומון נולד בירושלים בשנת 1839, דוד מאיר גוטמן עלה לארץ מאונגריה בשנת 1876 והביא לא מעט כסף ''ויתמכר למחשבתו'' של סלומון על התיישבות. יהושוע עלה במסע רגלי כאשר היה בן 17, בשנת 1870. הם אכן רצו לשבת בעמק יריחו ולא הסתייע בגלל החוק התורכי ואז הם תקעו ''את הקנה הראשון של הישוב בביצות אוּמְלֶבֶּס ויהפכו עמק עכור לפתח תקווה. זרח ברנט היה הרביעי שהצטרף לייסוד פתח תקווה בשנת 1878 כאשר עלה מקובנה (משה סמילנסקי, גואלי הקרקע, עמ י'- י''ב). בכל זאת מי יכול לספר על עזיבת פתח תקווה (מלאבס) לפני 1882, ומי יישב אותה בשנת 1882? ------ פרדס האתרוגים על שם הרב שמואל מוהילובר, ממנהיגי תנועת חיבת ציון, ניטע כמתנת יום הולדת 80 של הרב על ידי חסידיו בשנת 1895. המקום הוחזק על ידי קבוצות פועלים שחיו בסמוך לפרדס, שאחת מהן הקימה את הקיבוץ בשנת 1921. בשנת 1933 בערך ביקש הקיבוץ את הצטרפותו של גרעין מתנועת השמו''צ שישב בחדרה. התנאי היה הצטרפות ל''קיבוץ הארצי''. גן שמואל אכן הצטרף והגרעין התיישב בגן שמואל. ------ הסיפור על הבילויים שאני מכיר הוא על קבוצה של 14 איש שבאו בשנת 1882. מהם המקורות לסיפור שאתה מספר? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שאלה חוזרת |
|||
|
|||
תפסת אותי. את המעשה בדבר עזיבת פתח תקוה והשיבה אליה אני מכיר רק מסיפורים בעל-פה. (היו לי קרובים שם והם סיפרו). ככל הזכור לי גרשו אותם התורכים והחרימו את בתיהם. כעבור זמן הותר להם לשוב. אם היה זה בגלל מרד שהתחולל במצרים או מסיבה אחרת איני יודע. איני יכול להצביע על המקורות לסיפור על הבילויים. כל הספרים שלי ארוזים בקרטונים בימים אלו ואיני יכול לבדוק. כאמור: תפסת אותי בחולשתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על פתח תקוה |
|||
|
|||
אני קראתי את הסיפור הזה ורק לא זוכר באיזה ספר או אתר.. את הסיפור על קבוצת יואל משה סלומון מצאתי בספר של סמילנסקי שאתמול השאלתי בספריה בגלל סיבות אחרות. אבל זה עוד לא הכל. היום פתחתי לראות מה יש לי בידי ואחר כך קראתי ההודעה שלך..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה חוזרת |
|||
|
|||
הלינק הזה הוא של הערך בילו בויקיפדיה.מאחר שספרי ארוזים בדקתי באינטרנט. ואכן מדובר שם על תנועה של חמישים אנשים שלא כולם עלו לארץ וכי שיא גודלה היה 60 איש ואשה. פרט מענין בערך זה הוא ציון העובדה שבראשון לציון לא רצו להעסיק אותם בגלל שהיו חילוניים. זה די מפתיע כשרואים את ראשל''צ היום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה חוזרת |
|||
|
|||
לא קראתי את ספרו של סמילאנסקי ''גואלי הקרקע'' ואני מודה לך שהעלית את שמו. אשתדל להשיג אותו. כנראה גם כאן, כמו אצל כותבי הסטוריה אחרים יש כמה אי דיוקים.כוונתי לזרח ברנט. ככל הידוע לי ברנט היה יליד עיירה בשם טיטובנאי בליטא. (לא קובנה). הוא נדד ללונדון ונעשה שם סוחר פרוות ועורות. שם גם קיבל אזרחות בריטית בגלל תרומתו המיוחדת במינה לבורסת לונדון. הוא הכניס לקומודיטיס של הבורסה את סחר העורות ומאחר שידע מה גדול הביקוש לעורות אצל הבורסקאים במזרח אירופה סיפק להם מטעני עורות שריכזו ציידים באוסטרליה ובאמריקה. התוצאה היתה ענף מסחרי חדש בבורסה. הכשרון שלו לעשות כסף זכה לעדוד רב מהבנקאים באנגליה. בימים ההם לא נתנו הבנקים אשראי כבימינו אך זרח ברנט קיבל כל אשראי שרצה ללא קושי וללא פרוטקציה. הוא הגיע לארץ ישראל 16 פעמים. בכל מסע ממסעותיו לארץ ישראל הביא את כל כספו עמו וכאןנשאר הכסף, מושקע בפרוייקטים של בנין הארץ. חלק מהם כבר הזכרנו. כש''גמר'' את כספו חזר ללונדון לעשות עוד כסף ושוב בא להשקיעו כאן. הוא האיש שהקים את נוה שלום והוא שבנה שם את בית הכנסת והת''ת. את שארית ימיו בילה בביתו הסמוך לת''ת זה כי רצה לשמוע את קולות הילדים. הוא נפטר ערירי. ספור זה אינו שייך לנושא המאמר כמובן, אך יש בפורום זה נטיה להעביר את הדיון לפסים אחרים ולפתוח בהשמצות והכחשת העובדות. את זרח ברנט איש אינו מזכיר יותר ואין הוא היחיד שנשכח. איני יודע אם ישראל יכולה היתה לקום ב 1948 אלמלא פועלם ופעילותם של האנשים הללו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי לא דייקתי |
|||
|
|||
ברנט למד בישיבה בקובנה, והיה לי ברור הקשר שלו ללונדון (לא בפירוט כמו שאתה מכיר..). בנוסף לא הייתי בטוח מהיכן עלה. באופן עקרוני כולם (גם אלו שלו ידעתי עליהם דבר) תרמו לתוצאה הסופית, כולל אלו שישבו מדורות בערי הקודש. זה שאני יודע או לא על פועלם לא מבטל את תרומתם. השיר של אריק איינשטיין מזכיר גם מזכיר את זרח ברנט כמו גם את יואל משה סלומון. הספרון של משה סמילנסקי מזכיר אותם. אבל דרכו של עולם היא שאנשים שלא היו על הקו הפוליטי המנצח נשכחו קודם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה חוזרת |
|||
|
|||
אחר שקראתי שנית את דבריך הבנתי שהתכוונת לבטל את הטענה כי תחילת ישוב הארץ נעשתה על ידי ילידי הארץ. בענין זה אין לי כל ספק. הישוב היהודי של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 היה קטנטן. בירושלים התקיימו על חלוקה ועל מסחר זעיר. ישוב חקלאי לא היה נפוץ. כפר השילוח שהקימו יהודי תימן היה בחזקת יוצא מן הכלל. ההתפתחות נעשתה על-ידי יהודים שהגיעו מחו''ל. עולים חדשים. אך אין לשכוח שהמייסדים והמתישבים הללו היו יהודים שומרי מצוות ולומדי תורה שדאגו להקים בית כנסת ומקוה טהרה לפני שהחלו להקים בתי מגורים לעצמם. ה''שמאל'' של אותם ימים כמו תנועת ביל''ו היה זעיר במספרו. איני מטיל ספק בתרומתם של אנשים אלה להקמת ישובים חדשים בארץ ישראל אך אם מדברים על פרופורציות כדאי לבדוק למה מאדירים אותם כיום? יש כפר ביל''ו וצומת ביל''ו ורחובות על שם ביל''ו. אך כשבודקים כמה היו ומה היו מעשיהם של הבילו''וים קשה להבין מה השמחה. בעיקר קשה להבין מדוע מפחיתים בערכם של כל האחרים. בגלל שהניחו תפילין? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא התכוונתי לבטל כלום |
|||
|
|||
הכוונה היחידה שלי בהשתתפותי היא לברר עובדות ועמדות. כאשר עושים זאת קורה שטועים. כאשר עלתה הטענה שאנשי הישוב הישן בלבד הקימו את פתח תקווה ולאחר שקראתי את ''גואלי הקרקע'' של סמילנסקי הבנתי שהסיפור שונה. זה הכל. נדמה לי שהתזכורת של אנשי ביל''ו נובעת מכך שהם היו הראשונים שהובילו לחידוש תהליך של עליית קבוצות יהודים. בקשר לשיכחה הרי גם משה סמילנסקי שפעל רבות לטובת ההתיישבות בעצם נשכח... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא התכוונתי לבטל כלום |
|||
|
|||
כרגע קבלתי הוכחה לדבריך. הייתי בספריה ולא מצאתי אף ספר של סמילנסקי. רק סיפור קצר על חירבת חיזעה של יזהר סמילנסקי. עם ישראל הצטיין בזכרונו הטוב כל שנות הגלות. איפה השארנו את הזכרון שלנו? בגטו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משהו על סמילנסקי |
|||
|
|||
משה סמילנסקי - קפיטליסט ציוני (דיון 1437). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משהו על סמילנסקי |
|||
|
|||
זה עתה קראתי את הדיון 1437 כפי שבוודאי נוכחת לדעת עבר זמן ניכר מיום שהצעת לי לקראו. הסיבה לאיחור היא קשיים טכניים שלא כאן המקום לפרט. אשוב ואקרא אותו שנית. גישתך מאוד מענינת וזורה אור בהיר על המניעים והממריצים של מחדשי הישוב היהודי בארץ ישראל. תודה רבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם החוברת של סמילנסקי |
|||
|
|||
גואלי הקרקע, שעד היום קראתי רק חלק ממנה מתאר לא מעט יהודים חרדים שהתיישבו בין ערבים במקביל למושבות וחלקם גם קודם. לפי הדברים שלו, חלקם עלו עם כוונות לרכוש ולעבד אדמות וחלקם עשו תקופת התארגנות בירושלים. אני מניח שבחוברת בהיקף מצומצם הוא מציג רק חלק מהסיפור וגם זה מהזוית האישית שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובנוסף |
|||
|
|||
כל רחובותיה הראשיים של פתח תקווה קרויים על שם ראשוני העיר ומייסדיה משטמפפר ועד מוהליבר, וכן פועלת העיריה נמרצות להנצחת זכרם ומורשתם של כל אותם ראשונים, כולל נשות העיר הראשונות וכו'. למעשה כל רחובות העיר מלאים באתרי זכרון כאלה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי