|
אתה שוב ושוב נכנס לעניין העצים והיער, שהוא שוב חזרה סיזיפית על ויכוח אחר. (אין 'יער' בלי 'עצים'. הרכב ה'עצים', תכונותיהם וצפיפותם קובעים את אופי ה'יער').
אתה הוא הנתקע לעניין הביטוי ''מרבית'' ומסיט את הויכוח לעניין שולי. ואינך מקבל גם את העובדה שאפילו קיבוץ אחד מעל 50% מהקיבוצים, יוצר קבוצה שהוא ''מרבית''. מה עוד שכבר נאמר לך במפורש שישנם עוד קיבוצים (בגליל ובחבל לכיש ובפתחת עזה) שלא נכללו ברשימה הזו, משום שבחומר האינטרט קשה להביא קישורים למוצאם , משום שברשומות הם הוקמו על אדמות קק''ל, ש'מחקו' את שמות הכפרים הערביים (לפחות בחומר האינטרנטי של תנועת הקיבוצים/קק''ל).
זה ברור שרך לבבך על כיבושים לצורכי עצמך והתנועות הקיבוציות בכלל. ואתה שב ומתעקש על זוטות - האם מדובר ב''רוב'', ''מרבית'' או לא. אבל אם היית איש עקרונות הדבק בענייני שלום וצדק, היית אומר ש''דין (קיבוץ) אחד, כדין מאה (קיבוצים)''. כי הרי אנחנו מתווכחים על עניין עקרוני ומוסרי. ואם היה אפילו קיבוץ אחד בלבד שהתיישב על אדמת כפר ערבי, הרי שלשיטתך שלך, הקיבוץ צריך להיות דבק בהתנחלותו. בעוד שההתנחלויות בשטחים לא באו כלל על חשבון שיטחי יישובים ערביים, אלא התנחלו על אדמות מדינה (לא פלסטינית).
ד''א, כבר מזמן ''יער'' הקיבוצים הוא קובץ ''עצים'', מרביתם (!) לעצמם ולעניינם. אז למה לפספס את השלום תמורת החזקת סתם באדמות לא שלנו. הרי מחר, לאחר שניסוג לגבולות 67', היכן אתה מציע שנושיב את הפליטים הפלסטינים שיחזרו הביתה עם פספורט של ''זכות השיבה''? בדבר הטיבעי ביותר הוא לתת להם לחזור ולהקים את כפריהם. זה מה שיהיה בסופו של דבר לשיטת שלום השמאל. וכבר נשמעים דיבורים כאלה כיום, בחלקם כדרך ליצירת ''מדינת כל אזרחיה''. |
בעיקרון אתה טועה
