|
1. בלי ספק, ילד הלומד לקרוא את שפת הדיבור שלו לפי כתב המכיל את כל יסודות המילה רוכש את יכולת הקריאה הרהוטה ביתר מהירות ובלי ייסורי ספקות . אגב, סח לי ידיד שגדל ולמד בתורכיה, כי לפי סקרים שנערכו שם, התקדם החינוך בתורכיה ביותר משנתים וחצי מאז החלו ללמד קריאה לילדים בכתב לטיני. כלומר, מה שנלמד לפני כן בכיתה ז' - היה לנחלת הילדים כבר בכיתה ד'.
2. הכתב הלטיני התפתח גם הוא מן הכתב העברי העתיק, וטבעי שכאשר שפה חדשה מצטרפת אל המאות שכבר החלו להיכתב באותיות לטיניות, יכול להיות מורגש צורך להוסיף אות שלא הייתה לפני כן בין האותיות הלטיניות. ברוב המקרים כדי ליצור אות חדשה (אות חדשה!) לוקחים אות לטינית קיימת ומוסיפים לה סימן הבחן, ואז יצרו אות חדשה. זה כלל לא דומה לניקוד העברי או הערבי. בניקוד העברי האות לחוד וסימן הניקוד לחוד (גם סימן הניקוד הוא ''אות''). אותה האות יכולה להופיע כשאיתה ניקוד זה או אחר, והיא עצמה לא משתנית. אבל U גרמנית כשיש מעליה שתי נקודות אינה נוגעת כלל לקיומה של U ללא שתי הנקודות. אלו הן שתי אותיות נפרדות שכל אחת מהן בעלת מעמד משלה, מעמד השווה לכל שאר האותיות בשפה. אין כלל ''שתי שכבות בכתב'', אלא ''שכבה אחת'', בדיוק כשם שהאות i הקטנה או האות j הקטנה מכילה נקודה מעליה בתור חלק ממנה, ואין כאן ''שתי שכבות''. באותיות הלטיניות המכילות סימני הבחן אין שום ''שארית של ניקוד'' ר''ל.
3.הסיבה שהאנגלים אינם מנתקים את עצמם מן הכתב שלהם היא שהכתב שלהם מצוין. להוציא עיוותים קלים ומעטים הוא מוסר יפה את מבנה המילים האנגליות, ואיננו נכנע לשינויי הדיאלקטים האנגליים הרבים. לכן הוא יכול לשמש בנאמנות את כל המבטאים הקיימים. אילו היו משנים אותו כדי ''שיהיה פונטי'' - השפה האחידה הייתה מתפצלת לחמש או שש שפות נפרדות, שכולן חוץ מאחת היו נהפכות לבלתי מובנות לדוברי אחת מהן.
כתב טוב של שפה צריך לשקף את המבנה של המילה, והדוברים יש להם ''חוקי קריאה'' משלהם שהם מפעילים אותם - כל אחד לפי מבטאו והרגליו - על השפה הכתובה. לא בכל מקרה צריך לשאוף לכתב שייצג את המבטא של אותו חלק בין הדוברים שנחשב ל''משובח''. לכן, התעתיק של העברית לאותיות לטיניות צריך לשמר את המבנה של המילה, ולא לשאוף לנסיון חסר סיכויים למסור את המבטא של המילה (איזה מבטא? ספרדי? אשכנזי? תימני? יקי? אמריקני?). המנהג הנפוץ בימינו - לכתוב מילים עבריות באותיות לטיניות לפי מה שמקובל במבטא האנגלית - פוגע בהבנת המילים ופוגע בתפיסת השפה העברית. מעתיקים ח' ו-כ' ch כאילו הן זהות, א' ו-ע' מושמטות כליל, מפרידים בין ב [b] ובין ב [v] כאילו הן שתי פונימות נפרדות, ועוד.
4. עברית באותיות לטיניות עשויה רק לשמור על העברית מפני כל הנגעים שמנית במכתביך הרבים. ואזכיר לך את דברי ביאליק שדיבר על ''כינוס וגניזה'': כל דור, אמר, צריך לכַנֵּס את מה שיקר בעיניו ואת השאר - לגנוז (לא להשמיד, חלילה). כינוס היצירות היקרות לנו היום בתעתיק לטיני טוב עשוי רק להבטיח את שמירת התרבות שלנו, ולא השמדתה. |
איזו בעיה פותר הליטון?
