|
החנינה למבצעי הרג המחבלים אינה שערורייתית כלל וכלל. היא טבעית ומבורכת ודברים חמורים מזה לא מגיעים כלל לידי חקירה (דן חלוץ כמה רצח? יהודים וערבים גם יחד?).
החנינה למבצעי עלילת הדם היא פשע ובגידה במדינה.
יצחק זמיר היה מוכן לחנון את מבצעי עלילת הדם ולא את מבצעי הרצח, מתוך מניעים אינטרסנטיים וטובות הנאה. האשליה שהוא הודח על רקע מצפוני היא אחיזת עיניים ותרגיל מבריק של ברק.
יצחק זמיר הוא אדם מושחת ואני עדיין מחכה לתשובות של פרשת האי היווני שלו: הדוח המזוייף בפרשת סברה ושתילה, טובות ההנאה במליוני דולרים לבן שלו במסוה של שכר טירחה (למשרד עורכי הדין המשותף של הבן שלו ושל אהרון ברק, ליתר דיוק) ועשרות תיקים שנסגרו בנסיבות תמוהות ביותר (לרבות תיק אלרוב נגד הקבלן אלפרד אקירוב ושמעון פרס).
הנסיון לשתול אותו כדי להפיק דוח מוזמן לטובת אלישבע ברק מהווה מסמר אחרון וראוי לקריירה ציבורית שכבר לא תוכל להרים ראש יותר, של איש שאחראי לזיהום מערכת השלטון והמשפט כמעט כמו ברק ובייניש. |
אריק - בחייך!!!
