  
  
  
|
 |
|
||
  תטל''א |
|||
|
|||
(תשובה טובה לשאלה אחרת) אני שאלתי לגבי ההיבט הצר (או רחב לשיטתך) של השרידות בגירושה של רחל. אחזור על מה שאמרתי - גירושה של רחל החולה, שהיוותה איום שרידותי ממעלה ראשונה על קיומם של מתיישבי דגניה, אמור, להבנתי, להתפרש על ידיך כאקט שרידותי בסיסי - הרחקת האיום על שרידות הקבוצה. לדעתי, קורא עקבי היה מצפה ממך לעקביות ולוויתור על הכאב האישי על מזבח התיאוריה, שאמורה להיות, כפי שלימדנו קרל פופר, כוללנית ככל האפשר, לא? יתרה מזאת, אם אני לוקח את זה צעד נוסף הרי שלאור מבחן השרידות, שאמורה להקיף את הכל, כולל המוסר, הרצון להשאיר את רחל החולה בקיבוץ אמור להתפרש לאור השרידות כעקרון מנחה, כאנטי-מוסרי בעליל, שכן הוא מחבל בהישרדות הקבוצה, לאור התנאים לפני כתשעים שנה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סיבכת אותו.... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| גירוש לשם שרידות=רצח לשם שרידות (באופן עקרוני) |
|||
|
|||
גרוש רחל המשוררת מדגניה א' תרם אמנם במשהו לשרידותו של הקיבוץ אך לא באופן משמעותי, לפי נסיבות אותם ימים. אפילו תרם, אין זה רלוונטי. לא רק רחל היתה חולה באותם ימים גם א. ד. גודון היה חולה במחלת השחפת ואנשי דגניה א' לא גרשוהו. הרעיון המונח ביסוד התנועה הקיבוצית הוא עזרה הדדית, שמשמעותה המעשית היא עזרה בשעת צרה ומחלה. אם ניתן לגיטימצמיה לגרוש לשם שרידות, אשר שניתן לגיטימציה גם לרצח לשם שרידות לגניבה לשם שרידות ואז לא יהיה מוסר בעולם. על זה בוכה הנביא. אשר לתיאוריה: עקרון השרידות איננו מציע לגרש אנשים מעיקים, לדוגמא את ילדך החולה או את אמך הזקנה, אם יש לך. עקרון השרידות מסביר מדוע אנשים עושים מה שעושים. ואכן אנשי דגניה א' גרשו את רחל המשוררת לשם שרידותם. אחר כך שמרו בסוד את דבר הגרוש בגלל רגשי אשמה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי