|
התודעה הלאומית של המאה ה-19 היא תודעת הלאומיות של חלק מעמי אירופה שנוצרו אז, כמו הצ'כים, האיטלקים, הסלובקים, הסלובנים, הבוסנים וכו'. הלאומיות הספרדית, צרפתית, בריטית, הולנדית גובשה כבר מאות שנים לפני כן. הלאומיות היהודית נוצרה 3000 שנים לפני כן ונשמרה באמצעות האמונה המשותפת וטריטוריה שמעטים תמיד ישבו והרבים חלמו עליה והתפללו אליה.
יחודו של העם היהודי שהוא תלכיד אחד של עם ואמונה. המתגיירים מצטרפים לעם היהודי ולא רק לדת היהודית, שלא כמו המתאסלמים והמתנצרים שמצטרפים רק לדת עצמה. ההבדל הזה הוא מהותי ומראה על ערך נוסף של היהדות, הלאומיות. אתה צודק שהעם היהודי לא מימש את לאומיותו כי הוא היה מיעוט זניח בארץ ישראל ומפוזר ברובו בגולה.
אבל המהפך הסוציו-פוליטי שהתחולל במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הצליחה ליצור עוגן שבאמצעותו הצליחו היהודים להקים בארצם כוח מספיק כדי לממש את אותה לאומיות. אחת התופעות שהאיצה את הציונות היתה אותה התעוררות לאומית באירופה, שטרם היתה במרחב הערבי. לכן יהודי אשכנז היו הראשונים שעלו ארצה במאה ה-19 תחת כנפי הציונות (ורק מיעוט העולים היהודים מאשכנז היו חרדים אנטי-ציונים), בעוד יהודי ערב עלו רק מתוך ערכים דתיים. כך זה היה עד תחילת המאה ה-20. לאחר מכן הציונות תפסה גם בקהילות היהודים במדינות ערב, בצורה אפילו יותר מובהקת מאשר בקהילות אשכנז, בעיקר משום שהחברה הערבית טרם החלה בתהליכי יצירת הלאום הערבי ומשום שיהודי ערב היו דתיים-מסורתיים ברובם הגדול, שלא כמו יהדות אשכנז שבתחילת במאה ה-20 כשליש מהם היו מה שמוגדר כיום חילונים ונהר אחר תורות פוליטיות של הגויים. כמו הקומוניזם למשל.. |
סוף, סוף מישהו שמתייחס באופן רציני!
