פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לשרית ילוב, 09/09/02 13:25)
לשרית, אליצור ואבנר
שקד (יום שני, 09/09/2002 שעה 14:54)
בתשובה לשרית ילוב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק משום החיסכון (והידוק החגורה )- תשובה משותפת.

1. אליצור - הקשתך אינה ברורה לי. מה הקשר בין משרד הדתות למשרד החינוך, ובין שניהם לרשות השידור?
אין לי מושג מה תפקיד משרד הדתות, ולכן לא אתייחס אליו.
רשות השידור הייתה צריכה מזמן לההפך לגוף רווחי והאגרה (אם תשאל אותי) היא סתם עוד מס שהמדינה גובה מאזרחיה - ללא הצדקה.
לא כך משרד התרבות. כדי לאפשר לתרבות ואומנות לצמוח ולהגיע להשגים נדרשים תקציבים ותמיכה. בלי תמיכה כזאת לא יתקיימו להקות מחול, קולנוע ישראלי, מוזיקאים שאינם שייכים לתרבות ''אמצע הדרך'', תאטרון מקורי, שירה ישראלית, אומנות פלסטית ועוד.
מרבית המדינות המערביות מבינות את חשיבות התרבות ומשקיעות בכך תקציבים רבים.
כך בונים ומפתחים תרבות של עם ועם מתורבת.
תפקידו של משרד התרבות אינו להיות מפקח תרבותי, אלא לאפשר לצמיחה תרבותית להתקיים.

2. אבנר: אכן, לא רק התרבות נפגעת מהמצב. גם הקשישים, הנכים, המובטלים והחלשים.
אותו הדיון היה יכול להתקיים סביב קיצוץ בתקצים לכל אלה.

3. שרית: לא בטוחה שתגובתך הופנתה אלי. אם כן, טעית בכתובת. אני מתייחסת לתרבות כמכלול ולא עשיתי הפרדה בין תרבות דתית וחילונית.
(אם כי אולי בתרבות דתית מטפל משרד אחר? אין לי מושג)
_new_ הוספת תגובה



לשקד תודה!
אליצור סגל (יום שני, 09/09/2002 שעה 15:01)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לשקד תודה!
ראשית אני שמח שיש ביננו הסכמה לגבי רשות השידור שזה גוף שאין סיבה שימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית. הסכמה זו כשלעצמה היא ענין חשוב.
באשר לתרבות השאלה היא איך לחלק את הכסף. נניח שמוסכם שהמדינה צריכה לחלק עשרה אחוז מתקציב המיסים שהיא גובה לתרבות. מי יחלק ומי יבחר את המחלק? זה דבר שגורם כל הזמן למריבות.
לדעתי הכי פשוט הכי צודק ויגרום למינימום מריבות הוא שהאזרחים עצמם יחליטו למי לתת את כספם. הרי תרבותם היא ענינם שלהם. אינני אומר שאין אפשרות אחרת אבל לדעתי זו האפשרות הצודקת ביותר.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: איך בדיוק יקבע הציבור?
שקד (יום שני, 09/09/2002 שעה 16:47)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על כל תוכנית לפסטיבל או תיאטרון יעשו הצבעה?
ואם הציבור יחליט שהוא לא ''צריך'' תרבות?

קצת מופרך הרעיון הזה, לא?
_new_ הוספת תגובה



כל אחד יעשה בכספו מה שהוא רוצה
אליצור סגל (יום שני, 09/09/2002 שעה 18:18)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד אינני מבין מה הבעיה - כל אחד יעשה בכספו מה שהוא רוצה. אם מישהו רוצה לתמוך בפסטיבל פשוט ירשום המחאה לטובת הפסטיבל מחשבון הבנק האישי שלו. ההצבעה מתקיימת מידי רגע על ידי האנשים המעונינים בשרות הזה. לא דרך הקלפי אלא על ידי נתינת כסף.
כך בנוגע לפסטיבלים וכך בנוגע למוזאונים. אדם מביע את רצונו שהמוזיאון יתקיים על ידי שהוא מבקר שם משלם ותורם לטובת התצוגות - איזה תועלת יש מזה שנבחר נציגים נשלם להם משכורת שמינה כדי שיקימו ועדה שחבריה יקבלו משכורת שמנה כדי להחליט כיצד לחלק את הכסף שגבו מאיתנו בכוח הזרוע על ידי גובים שגם הם מקבלים משכורת שמינה - לא יותר פשוט שניתן את הכסף מרצונינו ישירות למוסד שאנו חפצים ביקרו?
שנה טובה גמר חתימה טובה וכל טוב לך ולכולם
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: אתה כל כך טועה!
שקד (יום שני, 09/09/2002 שעה 19:44)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מסתכל על סוף התהליך ולא על ראשיתו.
ומי יתמוך בתהליך שעובר אמן כדי שיצירת אומנות תגיע למוזיאון, כדי להעלות מחול, להפיק סרט (ועוד)?
תפקיד משרד התרבות הוא לאפשר את התשתית הזו, שבסופה תוכל להחליט אם לשלם עבור תערוכה במוזיאון או עבור הצגת תיאטרון.
_new_ הוספת תגובה



אני מבין את זה יפה מאוד.
אליצור סגל (יום שני, 09/09/2002 שעה 21:03)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד - אני מבין את זה יפה מאוד. ואני מודע לקושי ולו רק מפני שאני עצמי מתמודד עימו בגלל ספרים שהיתי רוצה להוציא לאור ואין לי תמיכה תקציבית בשבילם.
הענין הוא מהותי - מי יקבע שצריך לתמוך באמן כזה או אחר? לדוגמא כאן בעפרה הישוב הקים גלריה שבה מציגים אמנים מהאזור יצירות שונות כאשר מדי מספר חודשים מתחלפת התערוכה - עד כמה שידוע לי המקום אינו נתמך בכספי מדינה אלא בכספי הישוב בלבד. אבל - האם תסכימי שמשרד התרבות יתמוך בגלריה הזאת כדי לטפח את האמנים ביש''ע שהם מקופחים וחסרי בטוי? ואלי צריך אפליה מתקנת עבור אמני יש''ע ולכן צריך להקצות להם יותר כספים מלאמנים אחרים? האם לדעתך מוצדק להפעיל את המנגנון הממלכתי כדי לגבות ממך מסים בכוח כדי לממן את אמני יש''ע? ונניח שאת מסכימה האם רפי גנטיו יסכים לכך. ואפילו תסכימו בעל כרחכם איזה הצדקה יש לשלוח יד לכסכם ולממן ממנו דברים שברצון חופשי לא הייתם מסכימים לו?
אותו הגיון פועל גם להפך - מדוע שיגבו ממני מסים בכוח הזרוע דהיינו שיקחו ממני את הכסף שהרוחתי בעמל כפי ויתנו אותם כדי להציג מחזות תועבה בתאטרון חיפה או בעכו או איפה שלא יהיה? אנשים עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה (כבטויו של רעי בלום כאן) מותרים על חופשות ועל שהות עם המשפחה ועל מנוחה הכל כדי להרויח כסף ביושר והנה באה המדינה ולוקחת את הכסף ומחלקת אותו למטרות שהם מתנגדים להם. איפה הצדק?
לדעתי הציבור מספיק משכיל חכם ובוגר כדי להבין זאת והוא יתרום לקרנות שתפקידם לטפח אמנות התואמת את נטיות לבו של התורם ואם הציבור לא יתרום סימן שהוא לא מעונין בסוג כזה של אמנות ואין שום הצדקה שמישהו ימנה את עצמו לאפורופוס כדי ללמד את המפגרים איזה תרבות הם צריכים. התרבות היא ענינו של האזרח לא של המנגנון הממלכתי שצריך להאכיל אותו בקש.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור, זה לא פשוט לשנות הרגלי חשיבה שהשתרשו
נסים ישעיהו (יום שני, 09/09/2002 שעה 21:15)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במשך שנים.

אתר מומה נסגר - שמחת זקנתי...

אילו זו הייתה התגובה הצפויה ספק אם הוא היה נסגר. זה דומה למי שמנסה להפעיל לחץ באיומי התאבדות ובסוף זה מצליח(???) לו והוא מת. נורא חבל, אבל יש גבול למה שאפשר לעשות עבור מישהו; שיעשה גם הוא עבור עצמו.

אתה צודק בהצעותיך. אנחנו עוד מרחיקים לכת וטוענים כי המדינה חייבת להתעסק אך ורק בעניינים בסיסיים ביותר של חיי העם ולא להתערב בענייני תרבות, דת, רווחה וחינוך; שלא לדבר על שרות תעסוקה. אלא שחשיבה כזאת מחייבת אירגון מחדש של כל הרגלי החשיבה שהמדינה דאגה להשריש כאן לאורך עשרות שנים, וזה לגמרי לא פשוט.

בברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
נסים.
_new_ הוספת תגובה



נסים, יש ביננו הסכמה מלאה!
אליצור סגל (יום שני, 09/09/2002 שעה 21:40)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
נסים בענין הזה יש ביננו הסכמה מלאה. המדינה צריכה לצאת באופן מוחלט מעניני דת ותרבות ועוד הרבה דברים. אלו עניניהם של האזרחים. הרי גם אתה בודאי יודע שזה גורם רק למריבות - מדוע אני צריך לממן בית כנסת או ישיבה או ספר תורה או מה שלא יהיה לאחרים - אני אממן לעצמי והם יממנו לעצמם ואם אין להם כסף שיבקשו ממי שקרוב אליהם קרבת דעות או קרבת משפחה אבל מה פתאום שיפעילו את המנגנון הממלכתי כדי לקחת ממני כסף בניגוד לרצוני? וכך הדבר בעוד הרבה דברים.
התחום היחיד שבו המדינה צריכה להתעסק באופן בלעדי זה בטחון ומשטרה משום שאי אפשר להתיר צבאות פרטיים. המדינה מתנערת מהתפקיד העקרי שלה ובמקום זה מתעסקת בכל מיני שטויות המציקות לאזרחים בלי שום סיבה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל ישראל.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



כן אליצור; ורק שכחנו להוסיף כי ההשקעה של
נסים ישעיהו (יום שני, 09/09/2002 שעה 21:56)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המדינה במה שלא עניינה להשקיע, הוא אחד הגורמים (ואולי הגורם המרכזי) לביטחון המדרדר גם בתחום הצבאי וגם בתחום המשטרתי.

לזה רמזנו בטור השבועי על אלה שקוראים ללבן נבל ולהפך; במקום לזהות את הנבלה האמיתית ולבערה - נלחמים נגד לבנים המכונים על ידם נבלים.

נתפלל שתהיה לנו גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
שהלבן יזוהה כלבן וממילא נדע מהי נבלה ונסלקה.
נסים
_new_ הוספת תגובה



אליצור: מדינת שנור
שקד (יום שני, 09/09/2002 שעה 22:44)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בו נוותר לפחות באומנות על דעות פוליטיות, ימין ושמאל.
אומנות נמדדת באיכותה ולא בהשקפת עולמו של היוצר.

2. מעשה יפה הוא להקים גלריה. אבל אתה חוזר לאותה נקודת סיום ואני מנסה לומר משהו על נקודת הפתיחה. אז שוב: כדי שאמן יגיע למיצוי כשרונו נצרכת השקעה של שנים רבות (10 שנות לימוד, בממוצע, יעברו עד שמוזיקאי קלאסי יגיע לרמה מיקצועית - לדוגמה).
מי יתמוך באותם האומנים לפני שהגיעו להציג תערוכה? מי יתן תמיכה למוסדות מוזיקה אשר מגדלים את דור העתיד? מי יתמוך בקולנוענים צעירים, לפני שהסרט הראשון יצא לאקרנים?
ולכך יש להוסיף אומנויות שמביאות פחות קהל, וזקוקות למשאבים כדי לשרוד.

3. תושבי המדינה משלמים מיסים. מיסים אלו אמורים, חלקית לפחות, לחזור לקהילה, לתרבות, לחינוך, לספורט.
אחת הרעות החולות של המדינה היא מדיניות השנור וההתרמות, וניצול ליבם הרחום של התושבים. במקום שהמדינה תשקיע באזרחיה, אפשר להוציא מכיסם עוד כסף. כאן בדיוק מתחילה הבעייה של סדרי עדיפויות (ולא רק בתרבות, גם בתקציבים לנכים, ילדים במצוקה, חולים,
חיילים ועוד).
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק הרעיון, לקצץ דרסטית במסים.
נסים ישעיהו (יום שני, 09/09/2002 שעה 23:49)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לקחת רק לצרכים חיוניים של ביטחון; לבטל משרדים ומוסדות מיותרים-סחטניים; כך ישאר כסף בידי האזרחים.

מי שירצה להשקיע את הכסף הפנוי בבית כנסת או בישיבה - ישקיע.

מי שירצה להשקיע את הכסף הפנוי בתיאטרון או בספורט - ישקיע.

בברכה לגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



אולי דוגמה אחרת...
שקד (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 0:29)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה עדיין מפספס את הרעיון.
אולי דוגמה מתחום אחר: חינוך.

נאמר שקיימת קבוצת ילדים מחוננים שהכשרתם והשכלתם תתרום רבות לעתידה של המדינה. הבעייה שלהורי הילדים אין אפשרות תקציבית לתאפשר לילדיהם את כל הדרוש להתפתחותם.
מה עכשיו? נפנה לגביר העשיר? נשלח ילדים לשנורר כסף מבתי אנשים? נצא לרחוב לקבץ נדבות?
ואולי בזה דווקא הגביר כן ישקיע (כבוד וכו'), אבל מי ישקיע בילד שיש לו ליקוי למידה, לדוגמה?

מדינה הנותנת לאזרחיה מקבלת תמורה.
אדם משכיל, איכותי ומוכשר יחזיר את ההשקעה (ובריבית) למדינה בה הוא פועל ויוצר - וזה כל הסיפור.
_new_ הוספת תגובה



הלוואי וזה היה כל הסיפור. הסיפור הוא שהמדינה
נסים ישעיהו (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 1:00)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בטוחה שהיא יותר חכמה ממך וממני והיא יודעת טוב יותר מה צריכים ילדינו ללמוד וכמה. אלפי שנים העם שלנו קיים והוא נחשב (בהכללה) העם הכי חכם בעולם בלי שהיה חוק חינוך חובה ומסגרת ממלכתית לחינוך. חמישים וארבע שנים יש לנו חוק חינוך חובה ותראי לאן התדרדרנו...

כשיישאר לך (ולי) יותר כסף כי ייקחו פחות מסים - כל השאלות האלה לא יהיו רלוונטיות כי תוכלי לנתב אותו על פי סדרי עדיפויות שלך עצמך.

כאשר לא יהיה חוק חינוך חובה ומצד שני יהיה יותר כסף בידי האזרחים - כל קהילה תתארגן בכוחותיה היא בנושאי חינוך, רווחה, תרבות וכו' וכו'. ילדים מחוננים - כל הילדים (כמעט) מחוננים אם רק נאפשר להם התפתחות מקסימלית. כרגע המערכת חונקת את נטיות ההתפתחות שלהם לטובת העדריות הממלכתית. כך, רק חריגים ''מתגלים'' כמחוננים בעוד כל היתר מחפשים דרכים לבצע תעלולים שיפיגו את השעמום...

ולסיום, סתם אנקדוטה: שוחחתי עם בחור צעיר שזה עתה השתחרר מצה''ל על רעיונות התנועה כולל בענייני עבודה ורווחה. שאלתי אותו אם הוא מכיר אנשים הנעזרים בלשכת הרווחה והשיב בחיוב. כולם, באמת, זקוקים לתמיכה? שאלתי. איזה זקוקים, השיב; יש כמה, אבל הרוב עושים הצגות. ואתה מכיר כאלה שזקוקים ולא מקבלים? בטח מכיר. למה הם לא מקבלים? כנראה לא יודעים לדפוק על שולחנות... אז אם כל העניין יעבור לידי אנשים מהשכונה, מה דעתך, יהיה יותר צדק? הוא הביט בי כלא מאמין ואז הפטיר: הלוואי. אנחנו מכירים את כולם ורק מי שמגיע לו באמת - יקבל.

אם תרצי - זה כל הסיפור. ואותו הדבר ביחס למערכת החינוך; כמי ששימש יו''ר ועד הורים שנים רבות ברציפות וממשיך להיות מעורב בנושא, אני קובע כי אילו יכולנו, כהורים, לקבוע (או לפחות להשפיע) בבחירת המורים לילדינו - מצב החינוך היה טוב עשרות מונים.

וכל הנ''ל על קצה המזלג...

בברכת גמר חתימה טובה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



חינוך ותרבות אינם בדיוק אותו הדבר - לשקד
אליצור סגל (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 3:52)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד חינוך ותרבות אינם בדיוק אותו הדבר.
מה שאנו קוראים היום חינוך הוא בעצם הקניית מיומיות יסוד - קריאה חשבון כתיבה וכד'.
את בעצמך שאלת אותי במקום אחר בפורום האם את צריכה לממן את הגן של הילדה שלי. התשובה היא שאת באמת לא צריכה. אני מאמץ את הצעתו של פרופ' מילטון מפרידמן ברבים מספריו - צריך לתת לכל ילד יחידת מימון שהוריו יחליטו כיצד להשמתש בה - יהיו הורים שירצו לשכור מורה פרטי בבית ויהו הורים שירצו שילדם ילמד עם עוד ילדים בבית ספר ההורים הם שיקבעו האם לשכור שומר נוסף בשער או להשקיע בגינון למשל, האם להקטין את הכיתות ולקצר את יום הלימודים או להגדיל את הכיתות ולקבוע יום לימודים ארוך. ילדים נכים בעלי מוגבלויות חד משמעיות יקבלו יחידת מימון נוספת ולא יותר. דבר זה יפתור את המריבות בין האזרחים ולא נשמע יותר שהחרדים מקבלים יותר מהחילוניים ותושבי יש''ע גוזלים את השמאלנים כל ילד יקבל בדיוק אותו תקציב. משרד החינוך כמו שאנו מכירים אותו יפורק וישארו רק מספר רואי חשבון שינתבו את הכספים. כמו כן תקום יחידת רשוי שתערוך בחינות מי יקבל תעודת הוראה בכל מקצוע ומי יקבל תעודת מנהל. יחידת הרשוי תמומן בעיקר מכספי אגרת הבחינות ומכספי החתמת התעודות בדואר עם קבלתן בידי בעל התואר.
העצתו זו של פרופ מילטון פרידמן תסלק בבת אחת את מרבית הסיבות למריבות שביתות ויתר מרעין בישין בתחום החינוך
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל ישראל
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: חינוך ותרבות
שקד (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 13:52)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מגדירה חינוך כלימוד חשבון עברית וכו'.
חינוך בעיניי מתווה את הדרך ואת החשיבה האנושית.

ועוד נקודה למחשבה:
בוא נבדוק את תרומתם של אנשי רוח, המדע והתרבות הישראלים במדינה ובעולם, ומולם את תרומתם של אנשי הצבא והגנרלים.
נדמה לי שהתשובה ברורה.

עכשיו נשאל שוב: במי כדאי למדינה להשקיע?
_new_ הוספת תגובה



המדינה לא צריכה להשקיע
אליצור סגל (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 1:53)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד, המדינה לא צריכה להשקיע - האזרחים צריכים להשקיע - המדינה צריכה רק לחלק את הכסף בצורה צודקת בלי לקפח או להעדיף אף אזרח. וזו ההצעה של פרופ' מילטון פרידמן.
הרי יהיו הורים שיעדיפו להשקיע חלק מהכסף בלימודי פסנתר ויהיו הורים שיעדיפו להשקיע בציור ויהיו שיעדיפו להשקיע בלימוד מחצבים וגאוגרפיה ויהיו שיעדיפו בלימוד משחק. ויהו בלימוד תלמוד או תנ''ך ויהיו כאלו שיעדיפו להשקיע בדברים שבכלל לא עולים בדמיוננו. המדינה אינה צריכה להתערב בהעדפות ההורים ובדרכם בשום צורה אלא רק לחלק את תקציב משרד החינוך בצורה שיויונית. כמו כן ניתן וצריך לתת עזרה מיוחדת לנכים כאשר המצב ברורו ולא יתכן שיש פה הצגה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: חלום אוטופי
שקד (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 12:19)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. לפרופסורים יש נטיה מוזרה, לראות את כל בני האדם דרך חלון האקדמיה.
השאלה מה יעשו אם התקציב הורים בעלי מודעות פחות גבוהה לחינוך?
הרי שנינו יודעים שישנם גם הורים שחינוך ילדיהם מעניין אותם כקליפת השום.
ושנינו גם מודעים למצוקות של משפחות, שלמרות רצונן הטוב, יעדיפו באותו תקציב לקנות אוכל ומוצרים בסיסיים.
והרי בדיוק במשפחות אלו אנו דנים - כי מי שיש לו תקציב ומודעות לא מחכה להשלמות של משרד התרבות.

לא אוכל להעיד על דברים שאיני מכירה, אבל בתחום החינוך המוזיקלי אני יכולה להצביע על קבוצת בני נוער מוכשרת להפליא, שללא תמיכה לא היו יודעים להבדיל בין דו לרה.
הוריהם של אותם בני נוער אינם הורים רעים או מזניחים, אלא שלהבנתם מוזיקה היא מותרות, והעדפותיהם שונות.

וכל זה לא בא להגיד שאני סותרת את משנתו של פרופ' פרידמן, אלא שכרגע זה נראה כמו חזון אחרית הימים, ויקח עוד זמן רב עד שאפשר יהיה להגשימו.

2. בכל הנאמר עדיין לא ''פתרנו'' את בעיית התיקצוב למוסדות וגופים הזקוקים לו כדי ליצור.
אבל על כך אולי בפעם אחרת.
_new_ הוספת תגובה



לפי הבנתי האנשים לא יקבלו כסף
אליצור סגל (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 13:05)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד, לפי הבנתי ההורים לא יקבלו כסף. הם יכולו לשכור מורים או מוסד והמורה או המוסד יקבל את הכסף ממשרד החינוך - לפחות זה מה שאני הבנתי. תראי קראתי את הדברים בעברית הרי המקור הוא באנגלית כך שאינני יוכל לקבוע חד משמעית, אבל זה מה שהבנתי ואני חושב שזה פותר את רוב הבעיות שהעלית.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



ועוד הערה שולית לשקד ולרפי גנטיו.
אליצור סגל (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 15:12)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
נדמה לי שאתם מחפשים את מקור ההצעות שלי ושל ניסים במישור המתח דתיים - חילוניים וזה מביא אתכם ליגע את מוחכם בשאלה איפה ''הטריק''? מה הדתיים אמורים להרויח מן ההצעה? וזה לא כך. מקור ההצעות האלה הוא במתח הפנימי בתוך הציבור הדתי במישור דתיים - דתיים. לא אותכם אנו רוצים לנער מעל גבינו אלא את האגף לחינוך דתי.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: לא מחפשת שום טריקים
שקד (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 15:38)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדיון הוא - מבחינתי - על דמותה של החברה הישראלית הדמוקרטית, ועל הדרכים לטפח (חינוכית וערכית) חברה טובה יותר, יצירתית ותרבותית.

אין לי ולו שמץ של מושג מהי מהות החינוך הדתי, ולא זו השאלה מבחינתי.
_new_ הוספת תגובה



תשובה שולית לאליצור
רפי גטניו (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 15:54)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגלל זה כתבתי בראשיתוו של פתיל זה שאני ''כמעט מתפתה'' לאמץ את גישתך, אבל אני לא כי אני משתדל להסתכל בראיה רחבה על החברה ועל צרכי האנשים שבה. גם על אלה שכמותי וודומים לי, וגם על השונים ממני.
לכל קבוצה יש צרכים, שאותם לשיטתי המערכת צריכה לספק כמערכת.
השאלה היא באיזה צורה לחלק, וזו כבר שאלה של הידברות.
הידברות מתוך רצון טוב והסכמה- תביא לחלוקה נכונה וצודקת של המשאבים.
באין הידברות - יקרה מה שקורה היום כאשר כל קבוצה מפעילה כח פוליטי להשגת משאבים.
_new_ הוספת תגובה



קריאת ביניים לרפי:
נסים ישעיהו (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 18:25)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דומני שכל ההבדל ההשקפתי בינינו בעניין הפתרון הרצוי מתמצה בהערתך השולית לאליצור, אבל הבדל זה קיים לא רק בינך לביני אלא, טוב, נשאיר את זה.

הידברות על מה? איך להגיע לפשרה שתספק את כולם? העניין הוא שכל פשרה היא אמת חלקית לכל היותר ותמיד יימצאו המניפולטורים/אינטרסנטים שיעבדו על כולם ובסוף יתברר כי מן האמת לא נותר דבר ומי שהרוויח זה אותם מניפולטורים; וזהו המצב היום, לעניות דעתי.

מה שאנחנו מציעים הוא חתירה אל האמת המוחלטת, כל אחד על פי השקפתו, ללא פשרות מתוכננות/מובנות. אם אחרי הכל נאלצים להתפשר - מתפשרים. החיים מלאי פשרות. אבל חייבים לבנות מערכת שתאפשר לכל אחד למצות את האפשרות ללכת בדרכו על פי השקפת עולמו תוך יצירת קואליציות אד הוק בכל עניין ונושא.

אין בינינו הסכמה על סדרי עדיפויות חינוכיים, תרבותיים, דתיים וכן הלאה; אז למה שהמדינה תחליט עבורנו?!

למה? כי זה מספק את שכרון הכח של כמה אנשים. זה הכל. יהודים תמיד חינכו את ילדיהם ויחנכו שוב אם לא יוכלו להטיל את האחריות על המדינה.

זה, כמובן, נכון לא רק בחינוך אבל עד כאן להפעם.

גמר חתימה טובה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



קריאת כוון לנסים
רפי גטניו (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 19:06)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אנחנו כמדינה לא מסוגלים להגדיר ולהסכים על תשתית כלשהי שתהיה משותפת, ועבורה נחלק את המשאבים ע''י הסכמה, אז מה הטעם במדינה ?

הרי בבטחון אין ביננו הסכמה, גם לא בחינוך ותרבות.
הדרך שלי מובילה להידברות על הבסיס המשותף, אם קיים, בכל תחומי החיים, לשיתוף תוך כדי הכרה בשונות של כל קהילה, וכבוד לשונה, גם אם זה עולה כסף ציבורי, ולא כל אחד לאהלו ולקהילתו.

דרכך כפי שאני מבין אותה מובילה להפרדה, כי מה לי ול''אודי'' (אנונימי בפורום-אך מייצג זרם קיים בחברה) המאיים כל יום להשמידני,לסלקני, לנקותני ועוד ביטויים כאלה ואחרים. או מה לו ולי שהוא רואה בי כופר בעיקר ?

אם כך, יתכן וההפרדה צריכה להיות בין מדינת ישראל, למדינת יהודה שתקום, וכל קהילה תדאג לכל ענייניה, ויהיה קל יותר במדינות יותר הומוגניות להחליט על חלוקת משאבים. את שאלת הגבולות בין המדינות, נשאיר לפעם אחרת.

גמר חתימה טובה (מותר לכתוב גמ''ח ? )

רפי
_new_ הוספת תגובה



אליצור, שכחת להוסיף גם את המפלגות הדתיות כמו
נסים ישעיהו (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 18:09)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם את כל המפלגות והאינטרסנטים מכל הסוגים והגוונים.
גמר חתימה טובה.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



לניסים ורפי
אליצור סגל (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 20:16)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
רפי, תפקיד המדינה כפי שאני תופס אותה הוא רק להבטיח לאזרחים בטחון מבחוץ ושקט מבפנים - דיונים תרבותיים יש לנהל בבתי קפה, בבתי המדרש, בפורומים וכד' - לא בועדות התקציב של הכנסת. שם זה הופך למאבקי כוח וכיפופי ידיים. ובסופו של דבר מביא לחילולל השם. ואם תרצה גם לחילול התרבות. האוירה במדינה שלנו היא אנטי תרבותית ואנטי דתית ואנטי כל מה שאתה רוצה בגלל המלחמות על הכסף.
ולנסים - היה נדמה לי שרפי ושקד חושבים שההצעות שלנו נובעות מהרצון ''לצבור נקודות'' במאבק על דמות המדינה. הרי רפי כתב לך בפתיל קודם שלפי ההצעה שלך לא יהיו מורים חלוניים - הוא כנראה לא תפס שלאחר פרוק המנגנון הממלכתי והעברת האחריות להורים אפילו נרצה לא נוכל להתערב בצורת החינוך שהוא יתן לילדיו -המדינה רק תחלק את הכסף (בעצם את ההרשאות לכסף כפי שהסברתי לשקד) בצורה שיונית ובלתי ניתנת לכיפוף.
הם כנראה לא מאמינים באמת שההצעות שלנו אינן נובעות מההקשר של חילוניים דתיים אלא מהרצון לנער מעל גבינו כל מיני אפוטרוספים בלתי רצויים שהשתלטו על כספינו ומנסים להגיד לנו איך לעבוד את ה'.
בכל אופן שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



לאליצור ולרפי, המשותף רב באין ערוך על המפריד
נסים ישעיהו (יום רביעי, 11/09/2002 שעה 22:35)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובלבד שמוכנים להקשיב תוך מחיקת דעות קדומות.

הדוגמא של אודי היא דוגמא גרועה מפני שהוא (לא במכוון) מייצג את אותם אינטרסנטים (דתיים, נכון) אשר לא שונים בהרבה מן האינטרסנטים בימין וחבריהם בשמאל. (אגב, שיתוף הפעולה ביניהם בהטבות לעצמם הוא פורה ביותר; הלוואי שיתפו פעולה כדי חמישית מכך למלא את שליחותם לטובת עמך ישראל) רמזנו לכך במאמר הראשון על מנהיגות שם נבחר האטד אשר סגולתו העיקרית היא יכולת היזק גבוהה. חושבים שככל שיפחידו יותר - יימצאו יותר אנשים שיחפשו מחסה מתחת לגלימותיהם (או חליפותיהם).

רפי, יש בינינו הסכמה על ביטחון והמחלוקת היא על הדרך להשיגו. הדרך שהצעתי לא נוסתה עדיין ותוצאות האיום בהריסת בתים מוכיחות את צידקת טענתי. בין כך ובין אחרת - ביטחון פנים וחוץ זו משימה של המדינה; מעבר לכך - שתשאיר את הכסף בידי האזרחים והם יחליטו בעצמם מה לעשות בו.

בברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
נסים.

נ.ב. אפשר לכתוב בברכת גמ''ח וכו', אבל כדאי להתאמץ קצת כדי לברך יהודים בברכה ברורה.
_new_ הוספת תגובה



שקד: זה אבירי לומר כאן לוותר על שמאל וימין באמנות
מוטקה צביאלי (יום שישי, 13/09/2002 שעה 5:06)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במציאות זה לא קרה. לדוגמא, קחי את צ.רפאלי,צייר שעלה מצרפת,היה במחתרת הצרפתית, הכרו אותו כאן, בילי רוז (גן-הפסלים,את מכירה?ליד מוזיאון ישראל)קנה שבע יצירות(!) שלו באמצע שנות השישים(!) הכירו אותו מקרוב ומרחוק. תערוכות בכל העולם, וכו'. רק מה? מוזיאון תל-אביב לא היה מוכן לקבל יצירות שלו. השגרירות שלנו בצרפת לא היתה מוכנה לתת לו חסות.מוזיאון ירושלים לא היה מוכן לקבל יצירות שלו לתות. ..המורה שלו ב''בוזאר'' BOUX ART בפריז אמר עליו שהוא יביא לעום ,ואכן הוא הביא, שיטה חדשה באמנות.
הגרליות בירושלים מכרו את יצירותיו הרבה שנים.תמונות בסביון,נתניה,רעננה,חיפה,תל-אביב וירושלים אבל הכרה באגודת הציירים הוא לא קיבל. למה? כי הוא חרדי ...זה למה?
ואם לא, אולי באמת אפשר לברר למה זה קרה?
גם אני פעם חשבתי שאמנות היא יצירתיות,ריחוף על כל העולם באמצעות המכחול והבד. באה המציאות ואמרה לי...לא באל''ף רבתי...! גם אמנות עברה פוליטיזציה. גם את בירנבאום ממן מישהוץ אם הוא היה חושב שהביוקר ברמאללה היה מזיק לו מבחינה כלכלית או תדמיתית..האמיני לי, מאמע שיינע, הוא לא היה הולך! אלא מה? יש לו גיבוי..גם מאחינו השמאלניים.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורום
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי