| א. הגם שגם בתוך השמאל או שמאל-מרכז ישנם חילוקי דיעות (איני בטוחה שיש להכיר בחמאס, יש לבחון באופן רציונלי מהי נכונותו ה*אמיתית* להכיר בישראל, תוך ניסיון להתנתק ממשאלת לב שאם רק נכיר בהם הם יכירו בנו) - אני חושבת שישנו בסיס איתן שאין לערער עליו מכוח הגיון היסטורי. הבסיס האיתן הזה הוא ששתי מדינות לשתי עמים = מדינת פלשתין בשטחי הגדה ועזה, ומדינת ישראל בשטחי הקו הירוק. טוב לדעת שיש מי שמזוהים עם הסמן השמאלי של המפה אך עומדים על קיום הבסיס הזה
ב. את הגיחוך שבתיאוריה של השמאל הראדיקלי על היות הציונות עד 67 'קולוניאליסית' ניתן להמחיש באמצעות התרחיש הדמיוני הבא: נניח שבאופן תיאורטי היו מגיעים לכאן מליון פליטים מדרפור במנוסתם מן הטבח, ונניח שהיו מקימים ערי אוהלים בנגב ובאופן כל שהוא היו משיגים תרומות מאמריקנים אפריקאים לבנות להם בתים וכל זה היה באופן שסותר את חוקיה של מדינת ישראל מחד, אבל מתוך מצוקה דחופה ואמיתית של הפליטים הסודנים. האם מישהו היה מעלה בדעתו לכנות את אותם פליטים דרפורים 'קולוניאליסטים'? חלילה, זה מנוגד לכל הגיון. אבל את פליטי הרדיפות באירופה שבאו לארץ, ברוב חוצפתם חלק ניכר מאנשי ה'גדה השמאלית' מכנים קולוניאליסטים!!! זו לא רק 'מיטת סדום' תיאורטית, זאת חוצפה!!! |