| החיצוניים שאותם ניתן לייחס באופן חד משמעי לעם ישראל בתקופת המקרא אינו גדול. (בין המאה ה 13 עד המאה השישית לפנה''ס). יש את כתובת מישע, מכתבי גזר, כתובת השילוח ואולי עוד שתיים שלש כתובות כולל כתובת בבלית על הגליית היהודים. בכתובות המצריות ובמכתבי תל עמארנה אין בהם זיהוי חד משמעי מדוייק ויש להם פרשנויות שונות, מכל מקום הם אינם סותרים אירועים המוזכרים בתנך. יש שמות פרעונים המוזכרים בתנך והמזוהים עם פרעונים הידועים ממצרים (כגון שישק - ששונק) וכמובן שמות של מלכים בבליים ואשוריים. כללית יש חוסר מידע חיצוני עד המאה התשיעית בערך ולאחריה כבר יש יותר חומר. ספרי המחקר המקראי בהם מצויינות הכתובות הללו רבים מאד. |