| צריך את התחום של זכויות אדם. אתה לא נותן זכויות אדם לאנשים היפים והמוצלחים כי אותם ממילא הסביבה תכבד. דווקא לאנשים שהם 'אאוט', מחוץ לחברה ולא מתנהגים בצורה נורמטיבית, דווקא להם יש סיכוי שיפגעו בזכויות האדם שלהם ולכן צריך להעניק זכויות אדם דווקא לאנשים שאנחנו פחות אוהבים. בגלל זה כאשר צילמו את בני סלע בצורה משפילה באו גורמים מלשכת עורכי הדין וטענו שהשפילו אותו, ובאה גם זהבה גלאון וטענה נגד זה. בדיוק בגלל הסיבה שגם האנשים שאנחנו הכי מתעבים, יש להם כבוד אדם וזכויות. זוהי הסיבה שאפילו על רוצחים נאצים מגנים במשפט (דמניוק) וזאת הסיבה שצבי ריש תבע את המדינה על האונס של דיראני. אז מה אם דיראני הוא שפל, והוא החזיק את רון ארד, המסר הוא שגם למי שהכי מזיק לנו יש זכויות. דיבור על זכויות לא אומר שאנשים מסוימים הם 'טלית שכולה תכלת' אלא רק אומר שלכל אחד צריכים להיות זכויות, גם למי שהוא לא 'טלית שכולה תכלת', כולל דמניוק, כולל יגאל עמיר (שבזמנו האגודה לזכויות האזרח סייעה לו שלא יצלמו אותו לערוץ 10 בתחתוני בוקסר), כולל בני סלע. זוהי המשמעות של מדינת זכויות אדם |