|
(מרקוס פורקיוס קאטו אוטיקנסיס 95-46 לפנה''ס) היה חשוב יותר מקאטו הזקן למרות שהזקן התפרסם הרבה יותר. הוא הפך לסמל ההתנגדות לעריצות במאבקו ארוך השנים נגד יוליוס קיסר. התנגדותו לקיסר נבעה הן ממניעים ערכיים והן ממניעים אישיים (קיסר היה המאהב של אחותו סרויליה).
יש סיפור עסיסי שעד היום לא נס ליחו. יום אחד קיסר נאם בסנאט ולפתע הגיע שליח ומסר לו אגרת. קיסר עיין באגרת וטמן אותה בשרוול הטוגה שלו. קאטו קם ותבע בתוקף כי קיסר יקריא את המכתב בפני כל הסנאט, לטענתו זו היתה אגרת הנוגעת למזימת קיסר להכחיד את הרפובליקה. בתחיל הקיסר סירב אך בלחץ של קאטו הסכים להקריא אותה וזה היה מכתב אהבה של סרויליה (אחותו של קאטו) לקיסר. כל הסנאט פרץ בצחוק מעצמת הפאדיחה וקאטו לא שכח זאת עד יומו האחרון כשהתאבד באוטיקה. |
האמת היא שקאטו הצעיר
