  
  
  
|
 |
|
||
  במקרה יש היגיון בדבריו |
|||
|
|||
ההבל ביני לבינך נעוץ אולי בכך שאני מתקשה ''להתבדות לטובה'' בהקשר בו הדברים נראים מעוותים במיוחד. מחו''ל הרחוקה, לפחות, ישראל נראית כמקרה לא מלבב, בלשון ההמעטה. ''תיק דבקה'' מתאר זאת לא רע בדיווח קצר זה, המתייחס לנשיא קצב: http://www.debka.co.il/headline.php?hid=2200 אני טוען שדיווחים מסוג זה על ישראל ועל החשדות הכבדים לשחיתות שקיימת בה, גורמים לדה-מונטאז'ה עמוק יותר אף מבעיות הכיבוש לדורותיו. איכשהו כל הסטריאוטיפים הגרועים ביותר עולים ונקשרים לשמה של ישראל, שהנהגתה נראית זחוחה ומדושנת עונג מתמיד. אפילו מצבה היחסית ירוד של האקדמיה הישראלית ובריחת המוחות ממנה (שגם כן זכה כאן לסיקור), אינו נראה שמדאיג את אלה שהיו צריכים לצלצל בפעמוני האזעקה: http://news.walla.co.il/?w=/2952/1045581 איך שלא תהפוך את זה – זה נראה לא טוב מפה, גם אם העולם אינו אלא 'גולים' לשיטת ישראל-סבא וישראל-נכד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ולחשוב כי אנשים כמו פרופ' נבון וד''ר מלמד |
|||
|
|||
והקליקה האקדמאית שלהם (ד''ר רולניק, פרופ' דן זכאי, פרופ' רחמני, פרופ' גיורא קינן ואחרים במקרה של מלמד, וד''ר רות קימחי, ד''ר מורי גולדשמידט ואחרים במקרה של נבון) גרמו לי נזק כבד במסגרת גניבה וסרבול קדום (נשמע לא אמין אך זה בדיוק מה שקרה, ופרטי הפרשה מביכים עוד יותר, ונשמעים כמו, נו, פלנטה אחרת, אם להשתמש בביטוי מוכר של ק. צ'טניק). הרי בהיעדר מצויינות אקדמית - גונבים ומסרבלים קידומך. וניסו עם זאת להחזיק בי בכל מחיר כאילו הייתי רכושם הפרטי. וכיום בישראל - כל בעל דוקטורט ירוד חש יתרון עלי, כפי שאנחנו רואים גם באתר זה. אין זה המצב בארה''ב כלפי מצד 2 אגודות הפסיכולוגים שם, אך בזמן ברק גם מנעו ממני לברוח מפה. וגם לפני כן. ובזעמי ומפח רוחי על השנים שחלפו (רגשית לפחות. במישור הממשי מדובר בנזק כבד מאד) , אני מנסה למצוא ערוץ סביר לקדם כאן לפחות תביעות פיצויים. קרה דבר שלא יעשה, אבל אני מודע לכך, שדברי אלה כאן מציגים אותי באור עלוב. איזה אבסורד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתקופת ברק היציקו והטרידו אותי. צעירי דור של טל זילבמן ואחרים |
|||
|
|||
קראו לי ברחוב ''בוגד'' והתפוצצו מצחוק. פניתי לשגרירות האמריקנית בבקשת מקלט מדיני, והייתי בקשר עמם. ידעו אותי שם שאיזה פירסומאי בשם מוטי מורל בשרות מפלגת השילטון אחראי להכפשתי בישראל. כתבתי את ''סיפורי'' לאגודות הפסיכולוגים האמריקניות ולעוד אנשים בעולם המדעי. החומר המדעי שלי, אגב, מדבר בעד עצמו יותר מכל דבר שבעולם. ה''טריק'' שנקטו כלפי כאן, היה הן לדחפני לכיוון הימין, והן להוציא לי של של אדם בעל גישות נאציות. אם יש פרשה ביזרית באמת, הרי זו הפרשה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תיקון: טל זילברשטיין. צעירי ''דור'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכנון ''צאלים ב''' של אהוד ברק היה מבוסס על הגישה המערכתית שפיתחתי |
|||
|
|||
החומר אמנם נמצא בפרק 6.11 בספרי חלוקת קשב, משנת 97, אלא שהספר היה כתוב בגרסה כמעט מלאה כבר בפברואר 91 (שלחתי לספרייה הלאומית, ויש לי אישור קופירייטס מהם, במקביל לספריית הקונגרס). רוב החומר המשמעותי היה קיים כבר ב-89 ואף על זה הוצאתי קופירייטס בספריית הקונגרס. כאמור, הגישה המערכתית הזאת נוסתה בתכנון צאלים ב', אלא שברק נכשל בישום, אף לא פנו אלי. למעשה שנים רבות, כל אנשי האקדמייה שמניתי היו קשורים במערכת הביטחון, שהן גיבתה את גניבותיהם (בחסות ''פטריוטיזם'' אפשר כאן לקדם כל פרטיקולריזם אישי) והן אפשרה את קידומם האישי על בסיס עבודותי. הם פירסמו את החומר בחו''ל ובשיתוף עם עמיתים בחו''ל, בעוד לי נאמר לכתוב את החומר בעברית. עניין מערכת הביטחון, והאנשים הקשורים איתה, הוא עניין מושחת של קידום אישי וחיי מותרות, תכופות על גבי חמורי עבודה, שמנדבים את עבודתם לטובת אנשים הקרובים למערכת. האקדמאים הללו, אגב, שקדו להוציא לי גם שם כלפי בכירים במערכת, של אדם שחושב רק על עצמו, רוצה כל דבר לעשות בעצמו ושומר דברים לעצמו, ואינו משתף פעולה. ההפך מהמציאות. מעולם לא ניתקלתי בחלאתיות כזאת, הנוקטת בגישה מאד אגרסיבית ואסרטיבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק כבר להתבכיין |
|||
|
|||
ולהשתלט על כל דיון מרתק עם הגרורות שלך. פעם אחת ולתמיד, תכתוב מאמר. ספר ת'סיפור שלך, שפוך את כל המוגלה שלך, יגיבו לך, תגיב בחזרה ודי! תעזוב לנו את הדיונים נקיים מהמררה שלך. חלאס יא שרון. אממה, כמו שמכירים אותך בטח תחזור עם עוד שטף של קללות ונאצות אז למה לבזבז עליך ביטים סתם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא. זו אילוסטרציה בשולי הדברים בדיוק למה שנאמר כאן |
|||
|
|||
וכי שרון לא כתב ורבות על הסאוב? אלא, שאין להפריד את המקרה הפרטי של סבל האדם הבודד, מהמקרה הכללי של סבל הרבים. הערתך מעידה לא רק על התקרנפות, אלא על חשיבה בפורמולות כלליות, אולי שמנוניות, המקהות את העובדה שמאחורי הסאוב, כל הסאוב הזה, מסתתר סבל. הלוחמה בפשיעה הכלכלית והסאוב אינה אלא מזעור הסבל, איש נקלה. לא לוחמים ברע באמצע אמירות שגב, אלא, רואים את העניין הקיומי. זה המבדיל בין החשיבה המתפלפלת השגורה בארץ, העוטפת את הנושא במעין ניסוחי פלפול תלמודי, ובין הגישה במערב, הרגישה לסגוליותו של האדם ונלחמת ברע ובסאוב בשם האדם הנימחץ מאחורי כל זאת. המחשת היטב, את הבעייה בארץ בדבריך, לא רק בטון החזירי וגס הרוח בו אתה פונה לשרון, אלא גם באטימות איומה לסבל והתייצבותך האינסטינקטיבית לצד החלאה תוך הטלת עליבות בזה שהיה מושאה, אדם שאולי עולה באיכויותיו לאין ערוך על המתגודדים הצואים הללו, שצברו נכסים בדרכי רמייה ופעולת נכלים בחבורה. אין לך, שום הכרה בערך האינדיוידואל. אתה ושכמותך מפיצים סביבם את סרחון הנוכלות היודעת על דרך החקיינות להפגין מצח נחושה באסרטיביות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס, תמיד משם זה נראה יותר גרוע |
|||
|
|||
אני זוכר איך זה היה כאשר ישבתי בחו''ל בתקופת האינפלציה של מאות האחוזים. נתחיל בנושא האוניברסיטאות. כאשר קוראים מאמר עדיף לקרוא את המקור (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...) שגם מציג את הנתונים היותר חשובים בצורה בולטת. כאשר עוסקים בדירוג שמבוסס על נתונים קשים מתברר שבהרבה תחומים המחקר בישראל תופס מקום של כבוד בין 25 הראשונים בעולם. נכון שהיו תקופות יותר טובות. ''בדקנו את העובדות הידועות על דירוג המחקר המתקיים בישראל על פי שיטה מאד נחשבת של חברת Thomson ISI. השיטה מבוססת על התייחסות לכמות המחקרים שהתפרסמו בכתבי עת ולמספר הציטוטים שיש למאמרים. הסתבר לנו שמעמדה של ישראל מאד מכובד, במיוחד כאשר שוקלים את הישגי החוקרים הישראלים או הישגי התחומים. כאשר בוחנים את הדירוג של האוניברסיטאות מקבלים תמונה פחות טובה. אבל אם לוקחים בחשבון ש-6 האוניברסיטאות הישראליות נכללות בדירוגים הללו בעוד שבארצות אחרות ישנן רבות שלא נכללות בדירוגים, מתחילים לנשום לרווחה'' (דיון 2348). דבר לפני אחרון כנס לאתר של כנס הרצליה וקרא את החומר על הנושא (http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article....). דבר אחרון: חשוב לבחון תחושות של אחרים אבל לפעמים הן לא מבוססות על מידע ממשי - נתונים ועובדות. הכי חשוב, כדאי לקחת בחשבון גם איך אנחנו רואים את התמונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבקר המדינה: השחיתות - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי |
|||
|
|||
מיכה לינדנשטראוס: השחיתות בישראל - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי. אין להשלים עמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבקר המדינה: השחיתות - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי |
|||
|
|||
אני מצדיע ללינדנשטראוס, הייקה הכנראה-אחרון שמנסה לערוך סדר במערכת. זאת ועוד: כלל לא מפליא אותי שמנסים לסתום את פיו בדרכים ובתואנות שונות, שכן הוא שונה ממבקרים קודמים – אולי מפני שמבקש להעניק למוסד אותו הוא משרת אווירה ואתיקה אירופאית קלאסית, הדורשת מענה והסבר על הדברים-שלא-ניתנים-להסבר. מי ייתן ואנשים כמו לינדנשטראוס וזליכה ינחילו קו חדש של התנהלות מדינה תקנית, ויקרינו מעוצמתם על הפוליטיקה הישראלית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמן ואמן. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה לך, מיכאל |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| במקרה יש היגיון בדבריו |
|||
|
|||
נראה לי שהתמקדות על בעיות בסיסיות שנוגעות למערכת הכלכלית וחברתית של ישראל חשובות יותר מנושא הנשיא, עסקן מפלגתי מדרגה ז', עבד כי יימלוך, שמונה לתפקיד חסר משמעות. להזכיר לכם כי עד לאחרונה הייתה איטלייה תחת שלטון רו''מ מושחת וכנ''ל לגבי הנשיא הצרפתי הנוכחי שלא לדבר על השקרן צמא הדמים שיושב בבית הלבן. חבל שהרעיון שהועלה בזמנו ע''י רבים וטובים למנות מוסלמי לנשיא המדינה (כמו בהודו) לא נדון בצורה רצינית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי