|
מילא אם זה היה אדמיניסטרציה – אבל זה לא. במקרה הטוב מדובר בשעטנז אחד גדול, שבמסגרתו לעיתים מעדיפים להעסיק – כך לפחות נראה – אנשים בלתי כישרוניים בעליל לעבודות שגדולות עליהם בכמה מספרים. אינני יודע מדוע, אך התחושה שלי היא שאולי כך ניתן להשיג שליטה טובה יותר באנשים למטרות תיחמון, שכן יד-נעלמה רוחצת זרוע-נאמנה, על כל המשתמע מכך.
בגרמנית קוראים לעבודות יזומות מסוג זה בשם Arbeitsbeschaffungsmaßnahmen, אך הם נועדו לתקופה קצרה ומסודרת, על מנת להחזיר את המובטל אל שוק העבודה ולטעת בו את התחושה שזקוקים לכישוריו. לעולם לא ימונה אדם במסגרת זו למשרה חשובה של ממש, בוודאי לא בתחום אדמיניסטרטיבי שבו נדרש עיון והבנה.
בישראל נדמה כי איוש המשרות מבוסס על networking טוטאלי, כנראה בגין שרידי חשיבה ותחושה גטואית שבמסגרתה עקרון ''מן היד אל הפה'' מופעל כלפי אנשי שלומך מהברנג'ה ומהחתך הסוציו-אקונומי ממנו באת. למותר לציין כי כך לא נבנית חברה חסונה, אשר צריכה להתמודד עם בעיות רבות, אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחת.
אני חוזר מדגיש שאני כותב שורות אלו בלב כבד, שכן אני מודאג מגורלה של ישראל המתפוררת מבפנים, שפירושו על חברה שאיבדה את יכולת הבושה ולקיחת האחריות האישית והאתית על מחדלים בזמן אמת. |
דברים כדרבנות. אהבתי
