|
הם לא נפגשו בקיבוץ. אהרון כהו שמר את מגעיו בסוד גם מחברי הקיבוץ.
כל הפגישות התקיימו מאוחר בלילה בצד הכביש במרחק כמה קילומטרים מהקיבוץ. ניידת משטרה שעברה שם במקרה עלתה עליהם וכך התחיל המעקב. הנסיבות היו בהחלט בלתי סבירות לפי כל קריטריון, ואהרון כהן שמר על ''זכות השתיקה'' במהלך כל החקירה.
החוק אותו הזכרת היה החוק לבטחון המדינה בו היה סעיף על פיו כל אזרח ישראלי שקיים מגעים עם נציג של מדינה זרה (ייתכן שהיה כתוב שם מעצמה ולא מדינה, אינני זוכר) בלי שיהיה לו הסבר סביר היה יכול להיות מורשע בריגול ללא כל קשר למה שנאמר או נעשה באותן פגישות.
כשהחוק הובא להצבעה בכנסת, נציגי מפא''י (מפלגת השילטון אז) אמרו לנציגי מפ''ם שישתמשו בחוק הזה רק נגד הקומוניסטים, ובכך השיגו את הסכמת מפ''ם להצביע בעדו. בפועל מפ''ם אכלה אותה בגדול, כי המקרה של אהרון כהן היה המקרה הראשון בו השתמשו בחוק הזה נגד אישיות ציבורית (אח''כ השתמשו בו גם נגד פרופ' קורט סיטה מהטכניון). מאחר ואין הגדרה בחוק של מה זה ''סביר'' אפשר להרשיע כל אחד, גם אם מטרת הפגישה היתה לשתות כוס קפה בלבד. במקרה של אהרון כהן הנסיבות בהן התקיימו הפגישות וכן הסודיות שאפפה אותן היו מאוד מחשידות. |
אני מדבר על מה שהיה במשפט
