| בתוכנית ה''נפט תמורת מזון'' שקיבל האו''ם בעניין עיראק נקבע שלא ייעשו כל עסקאות נשק וציוד או חומרים שיכולים לשמש לייצור נשק עם עיראק. הסנקציות הוטלו לביצוע על המדינות החברות באו''ם יותר מאשר על העיראקים שנמצאים המעברי הגבול. כוחות הפיקוח של האו''ם היו נוהגים לעשות בקרה על סחורות שעברו בנקודות הכניסה לעיראק לפי המדיניות שהוכתבה להם ע''י האו''ם.
שליטתה המלאה של האו''ם על פיקוח הכנסת סחורות לעיראק נתנו לאו''ם ולראשה סמכות ביכולת לקבוע מה כן ומה לא נכנס לעיראק. קופי אנאן ניצל את המעמד המיוחד הזה להכנסת מיליוני דולרים לכיסו.
ועדת בדיקה של האו''ם בראשותו של פול וולקר, בדקה וקבעה כי בשבע שנות קיום תוכנית ה''נפט תמורת מזון'' נעשו הרבה הונאות ושולם שוחד בהיקף של מיליארדים כדי להתיר לעיראק סחר בנשק תוך הפרת הסנקציות. בינואר 2006, אחרי שבתחילה הכריז קופי אנאן כי ייטול אחריות על המחדל, כבר נשמעו מפיו זמירות חדשות. הוא לא הכחיש כלל על קבלת מזומנים אלא אמר: ''רק איש צוות אחד לקח אולי 150,000 דולר מתוך תוכנית בת 64 מיליארד''.
בנו של קופי אנאן, קויו אנאן, סייע לחברה השוויצרית ''Cotecna Inspection Services SA'' לקבל את זיכיון הפיקוח על עיראק בין 1998-2003. יתכן שקויו עבד לפני כן למען חברה אחרת שפיקחה על עיראק ונטש אותה בדיוק במועד בה החברה השוויצרית קיבלה את הזיכיון. בכל מקרה מסתבר שהוא קיבל סכומים חודשיים בעבור השגת החוזה לשתי החברות, ויתכן שהמעבר מחברה אחת לשניה היתה כדי להגדיל את הכנסותיו. גם אנאן מודה שקיבל כסף מהחברה אבל הוא מתרץ את זה בנימוקים חוקיים של מה שנהוג בזיכיונות הניתנים לחברות בעסקאות ''לא תחרותיות''. איזהו תירוץ כוללני שאיננו מצביע דווקא על מקורות הכסף.
אחד מהשניים, או השניים גם יחד: א. קויו אנאן קיבל שלמונים מהחברה השוויצרית לאור העובדה שהוא יכול היה לבחור מטעם האו''ם בחברה שתזכה בזיכיון. ב. קויו קיבל שלמונים מהעיראקים דרך חברות הפיקוח והוא החליף חברה בחברה כדי לקבל יותר שלמונים.
בנוסף לבנו התגלו גם עובדים נוספים מטעם האו''ם, כמו בֶּנוֹן סֶוואן הקפריסאי, שֶמוּנה בידי אנאן לנהל את תוכנית נפט תמורת מזון לאורך שש משבע שנותיה. לפי ההערכות המתונות ביותר לקח סוואן לכיסו כ-1.2 מיליון דולר, ואולי שילם אחוזים גם לבנו של קופי.
בנוסף, האו''ם היה גובה מעיראק 2.2% מעלות יצוא הנפט ממנה החל מ-1996, כתשלום בעבור הפיקוח עליה. הסכומים מוערכים בין 67 מיליארד דולר עד כ-100 מיליארד דולר. לפי הערכות צנועות מדובר, ככל הנראה, בלפחות 10 מיליארד דולר שוחד מתוך הסכום הזה ששילמו העירקאים ללפוליטיקאים, פקחי או''ם, למנהלים בחברות בינ''ל ולעמילי מכס, בעיקר במדינות אירופה (צרפת, שוויץ ואיטליה בעיקר), רוסיה וסין. |