  
  
  
|
 |
|
||
  השטיק של הדתיים |
|||
|
|||
כל הרעיון של הרשות הנתונה אינו אלא תירוץ. מאחר ואין הסבר לעליבותו וכיעורו של העולם, ואין הסבר לרשעותו ואטימותו של האלוהים שלהם, הם המציאו הסבר - ''אמנם יש אלוהים אבל האדם עושה מה שהוא רק רוצה ולבסוף יוגש לו החשבון''. אל תוך הרעיון הזה ניתן לדחוס הכל, החל מרשע וטוב לו וכלה בשואה שבאה על העם היהודי מידי יציריו של אותו אלוהים עצמו. אילו יכולנו להפריד בין האפשרות לקיומו של אל או האמונה בקיומו של אל לבין מנהגי הדתות השונות היינו בהחלט יוצאים נשכרים. הבעיה העיקרית היא ההתמודדות או הויכוח בין המחזיקים במנהגים השונים (הדתות) לבין אלו שאינם עושים זאת. פרשנות מורחבת ומודרנית לכתבי הקדש היא דבר חשוב ומרתק שהרי לפחות עבורנו, התנך הוא השרש לכל התרבות היהודית מאז שנכתב ועד היום ומבלעדיו לא היינו מה שהננו ומה שאתה עושה הוא נכון בעקרון. מאידך, זו אינה פרשנות דתית. ההרמנויטיקה האמונית מסתכלת על כתבי הקדש בצורה שונה וככל שפוחת הדור היא אינה מעזה לחרוג ממנו כפי שעשו גדולי ישראל בעבר. נקח לדוגמה את עניין מניין השנים היהודי. הספירה היהודית לבריאת העולם נעשתה בצורה כלשהי על סמך מניין השנים בתנך (שנות חיי אנשים, אורך תקופות שונות וכו') והגיעה לתוצאה מסוייימת שהיא בסופו של דבר תרגיל עיוני מרתק. אני תמה על האופן שבו הפך התרגיל הזה לאחד מעיקרי האמונה שכל אדם דתי מוכן להרוג וליהרג למענו. אני לא בקי בחשיבה הדתית היהודית אבל אני מוכן לתת את ידי באש ולטעון כי היו גם היו הוגים יהודים חשובים שהסכימו שאין לקבל את המניין הזה כפשוטו ולא ניתן להסיק ממנו על המועד בו נברא העולם ועל תאריך ההתרחשות של אירועים שונים. על אף זאת דווקא הגישה הנוקשה של המניין התקדשה והפכה כאמור לאבן פינה אמונית. אין לי מושג מדוע אבל זה מראה על הפחד של ראשי הדת היהודית בדורנו לחרוג מכל מני מסגרות חשיבה נוקשות שאין להן ולא כלום עם קיומו או אי קיומו של האל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בדיוק להיפך |
|||
|
|||
היהדות אינה טוטליטריזם והיא מטילה על האדם אחריות מלאה להיות בן אדם. לכן היהדות, בשונה מיתר הדתות מעולם לא עסקה ברצח עם, מלחמות דת, ג'נוסייד ובטיהור אתני. כולל לא כיום נגד הפלסטינים (שזו טענה דמגוגית של אנשים אנטישמים כג'ימי קרטר עושים על זה קופונים). מותר לאדם להאמין בלוהים כהשלמת פערי ה'דעת' שלו. וגם אם יש אנשים שפועלים ל'עשות הרע' בשם אמונתם זו, אין היא זו הגורעת ממשמעותו של האל. אנחנו שומעים הדים לטענה זו גם מפי קומוניסטים ותיקים שעדיין נושאים את הדגל האדום למרות נהרות הדם שאמונתם שפכה ברחבי העולם במאה ה-20. אינני מאמין שיש יהודי שמוכן להיהרג או להרוג על טענה שהעולם נברא לפני יותר מ-6000 ומשהו שנים. יש רק מעט הוראות קיום ל''ייהרג ובל יעבור'', ביחס לתרי''ג מצוות. אני לא נותן פרשנות דתית, כי אני לא פוסק. אלא אני מפרש את מהות האמונה מבחוץ, כדרך שהביא בפנינו רמי נוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק להיפך? |
|||
|
|||
איפה טענתי שהיהדות מטיפה לרצח עם או לשאר הדברים שאתה ממהר להתנפל עליהם? חשבתי שהגיונך מספק להבין מטאפורות אבל אם לא אז קבל נא את התנצלותי הכנה. בדברי ''להרוג וליהרג'' התכוונתי לסמל את הנכונות להתווכח בכל עוז ולעמוד על קוצו של יוד ללא כל הגיון וטעם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק להיפך? |
|||
|
|||
מה קרה לך? אתה קודם כל מציין שכל ''הרעיון של הרשות הנתונה אינו אלא תירוץ. מאחר ואין הסבר לעליבותו וכיעורו של העולם, ואין הסבר לרשעותו ואטימותו של האלוהים... שלהם''. ולא כיוונתי דברי לאלוהים שלהם. כי אצל אלוהים שלהם, של הנוצרים, אין הרשות נתונה, אלא החובה בלבד רשומה לכל מאמין והוא נענש ע''י הכנסיה מיד עם הפרת החובה. ואין לערבב בין השתיים. אבל אח''כ אתה לא עושה הפרדה בין מהות האמונה ביהדות לבין האמונה בנצרות ובאסלאם וקובע ש''הבעיה העיקרית היא ההתמודדות או הויכוח בין המחזיקים במנהגים השונים (הדתות) לבין אלו שאינם עושים זאת.'' שהויכוח בתוך היהדות על עיקרי האמונה לכל אורך ההיסטוריה לא היה ויכוח דמים, להבדיל מדתות אחרות. מה לא ברור בזה? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי