|
אמרתי להם בדיוק כמוך: במקום כל האנרגיות הללו, נס קטן יוכיח לרבים שיש אלוהים. למה היום אין כל ניסים, ולעומת זאת מספרים לנו יפה שפעם כן היו? אם היו, למה היום אין?... אפילו נס קטנצ'יק.
והם אמרו לי: המקרא מספר שחרף הניסים, אנשים חזרו לעשות הרע בעיני ה'... לא עזר. אמרתי: שוב פלפול? אפשר לספר מה שרוצים, יש נייר ויש כושר מילולי. אבל רגע, אם מספרים שהיו פעם ניסים, כנראה שהמספר מודע לכוחו של נס להביא אנשים לאמונה, לא? אז הוא מספר שפעם היו ניסים, ומתרץ מדוע היום אין ניסים. רצונו אגב לאמר שה' טעה אז בשיקולו, חרף חוכמתו המושלמת?
נו טוב, לרבים נעים וטוב להאמין באלוהים, אלוהים הוא יציר שאתה קורא בשמו לעיתים כשהדברים לא ממש מסתייעים או בשעת סבל וכד'. הבעייה היחידה כאן שהוא לא ממש עוזר, וצריך פלפול להוכיח שבעצם הוא כן עזר. או שאין לדרוש את עזרתו, אין כאן יחסי תועלת, ואולי היתה סיבה טובה לא לעזור, וכיוצא בזה פלפול, שהגו מוחות אנושיים. אבל מה רב היה השכנוע אם אלוהים עצמו היה יוצא לרגע, מופיע ב-CNN ומסביר למה לא שומעים ממנו. הדבר הזה היה מביא לאמונה בו, גם אילו היה אומר שאין הוא כלל מגבה את הכמרים והרבנים ופרחי הקודש הללו, ואפילו אם היה אומר דברי כפירה מוחלטים, ואפילו אם הדבר היה נמשך רק דקה. אלוהים הוא מעין קיצור דרך מילולי - משהו לא מובן, ואתה אומר ''אלוהים'', אבל במה מילים עוזרות? מושגים עוזרים, זה כן. אבל מלה כמו ''אלוהים'' שכל מה שאנחנו יודעים אודותיו זה סיפורים על גבי סיפורים אודות העבר, בלי שיש שביב של סיפור כזה כיום? הנקודה באושוויץ ורצח הששה מליון, רבים מהם יראי אלוהים מלאים ותמים, היא לא שאלוהים כלל לא היה שם, אלא הפילפול הרב שהימציאו כל מיני מוחות, להסביר למה ולמה...
מי שירצה, יאמין, אם זה נוטע בו תחושה שהוא לא לבד. |
ובאמת, אמרתי לעדי יהווה שהכל בובעמאייסעס
