| אני חייבת להודות בצער שיש משהו מנחם בחשיפת ערוותם של שני הארגונים הללו, צה''ל והמשטרה, שהיו יעילים ומאורגנים ומצוחצחים כל-כך מול אמהות ואבות וסבים וסבתות, חקלאים ומורות ובנקאים ואחיות וחנוונים ורופאי שיניים וילדים קטנים - אבל כסילים ואומללים כל-כך מול אנס פסיכופט, או טרוריסטים פסיכופטים לא פחות. איפה, מתחשק לזעוק, איפה ה''נס של מנגנון שלא ידענו כמה הוא טוב'', מול טילי תופת שנשלחים כדי להרוג? איפה היו ''הארגון והמוטיבציה'', לאן נעלמה ''ההגדרה הברורה של המטרה'', במערכה המבולגנת שנכפתה עלינו מצפון בקיץ? ולמה קשה לראות ''תצוגה מקצועית'' בסיפור האנס הכל-יכול, שמחזיק משטרה שלמה באיבר הרגיש? |