|
איך לא היצביעו על הפרכות הפשוטות לתורות הקונספירצייה האלה קודם?
ד''ר אורי מילשטיין, טוען כל הזמן, עד כמה שהדבר מצלצל לאוזני אבסורדי, שאמנם כן, עבדכם הנאמן הוא אחד היחידים שחושבים. והוא אף אמר זאת לפני תלמידים לפני מספר ימים באיזו מכללה, כשהיזמינני להרצות, והוסיף כי ''מיכאל אחד האינטלקטואלים הגדולים בישראל''. וכחצי שעה לאחר מכן הוא אמר זאת בראיון בטלפון סלולרי לערוץ העברי ברדיו קנדה בסוף דבריו על מלחמת לבנון השנייה ושאר הדברים על צה''ל כצבא מיליציוני והיעדר תרבות הפקת הלקחים וכל השאר. זאת באלו המילים: ''יושב כאן מיכאל שרון -- ''. כל הזמן, מזה שנים, דברי משתקפים לאחר מכן בדבריהם של אנשים שונים בפוליטיקה הישראלית, החל מאברהם בורג (רק לפני חודש, ב''הארץ'': ''אולמרט אמר לי שסמך על כך שהמערכות יעבדו במלחמת לבנון השנייה, אבל שום דבר לא עובד, המערכות קורסות -'' והרי זה בדיוק מה שכתבתי קודם לכן, בקריאתי לבדיקה מערכתית כוללת ולא לקירבון אנשים בודדים), וכלה ב-מכל הבא ליד בכל מרחב הפובליציסטיקה והפוליטיקה. הדבר לחלוטין נשגב מהבנתי, האם השיטה של כל עוזר פרלמנטרי צעיר היא לקרוא את דברי ולרוץ עם רעיונות חדשים לח''כ או לשר? או מה? אך הנקודה היא, שאני אדם רגיל לחלוטין, בעל שכל ישר שפיתח הרגלי חשיבה לעומק במשך השנים, אלא שמשהו קרה בארצנו, המדינה התייבשה כביכול מרעיונות, או שכולם נהנתנים או נימצאים רוב זמנם בחבורות תוך חשיבה קבוצתית על ליקוייה, ולא משקיעים בחשיבה; או יורים מהמותן או מה שלא יהיה. העסק מבחינתי די משעמם לקרוא מה כותבים פה, ולקרוא רפלקצייה של דברי, אף היא מעצבנת-משהו, הגם שאני אומר, יופי, לפחות הדברים מחלחלים להם... אבל באלוהים, קצת מחשבה מקורית, מה קרה כאן? האדם שליסתם אותי ופגע בי קשות נהג להגיד שבתחומי המחקרי אני הטוב בעולם, ולי נהג לאמר שאם לא אהיה ''ילד טוב'' (כדבריו) יהיה רע ומר, איום ונורא. ובקיצור, כמו שאמרו הקרובים אלי, לכל היותר מורחים אותך במילים, אינך מקבל כלום. אולי הכל סתם חלום מוזר.. פעם אפילו חלמתי שאני מעין אל או משהו כזה שהיגביל עצמו, כי העסק התחיל לשעמם, כל היכולת זה עניין משעמם עד מוות, ורשמתי את החלום באיזה מקום בפרטי פרטים. עסק ביש במובנים לא מועטים. |
במטותא, הערה אישית. מה זה, אני האדם היחיד שחושב במדינה הזאת?
