פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
את מי הדתיים שונאים יותר
עמיש (יום שני, 23/10/2006 שעה 20:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את היטלר, את סטאלין או את הרצל?

שאלה מוזרה כביכול שהרי התשובה צריכה להיות כמעט מובנת מאליה, אך אין הדבר כך. הרצל וסטאלין מתחרים על המקום הראשון בשנאה והיטלר משתרך אי שם מאחור, שהרי ''גדול המחטיאו מהורגו''.

מה פשר האיבה העמוקה לסטאלין? שהרי בעיקרו של דבר הבולשביקים לא נלחמו ביהודים, לא התאנו להם, לא הרגו בהם, ולהוציא שנה אחת בסוף ימיו של החם הגרוזיני, לא שללו מהם שום זכות שהיתה מוקנית למי מאזרחי רוסיה וברית המועצות.

ההפך הוא הנכון, היהודים הוו את השלד החזק של התנועות הבולשביקיות בכל מזרח אירופה, הבולשביקים נתנו לכל היהודים הזדמנות שווה שנמנעה מהם לאורך כל ההיסטוריה של היהדות באירופה.

יתר על כן, הבולשביקים תמכו במאבקו של העם היהודי להקמת מדינת ישראל, הצביעו באום למען הקמת מדינת ישראל וסיפקו נשק למדינת ישראל בזמן מלחמת השחרור.

ובכל זאת הדתיים מבטאים את השמות היטלר וסטאלין באותה נשימה. ונשאלת השאלה מדוע, מה כל כך דפוק בנפשו של היהודי הדתי שמביא אותו לסטיה הזו?

השנאה לבנימין זאב הרצל נובעת בדיוק מאותו מקור עצמו.
הנהיה של צעירים בני הקהילה אחרי הציונות היתה לצנינים בעיני הרבנים המאובנים והמעופשים שניסו לשמר את תרבות ימי הביניים.

האלטרנטיבה שהציעה הציונות לדת המנוונת הפחידה את הרבנים, שארית אותה שנאה, ופיתוחיה המודרניים, ניכרת היום בכתובים רבים שאת חלקם הגדול ניתן למצא גם ברשת.

ההשכלה, הסוציאליזם והציונות הצטיירו כאוייבי היהדות, לא אתפלא אם גם ימצא כי יש רבנים שיטענו או כי טענו שעדיף היטלר שהרג רק את גופם על פני האחרים שהרגו את נשמתם היהודית הזכה והטהורה. למען האמת - גם כזאת כבר קראתי פה ושם.

והנה דוגמה נאה:

תקליטור לילדים: הרצל אנטישמי ותומך בהתנצרות

ארגון המשוייך לרב אמנון יצחק מפיץ תקליטור המכיל חומרי הסתה נגד חוזה המדינה. בין היתר, מצוטטים דברים שכתב הרצל לכאורה, ומושווים לדבריו של היטלר. ח''כ אורלב לשרת החינוך: הפיקי דיסק-נגד בו יועמדו הדברים על דיוקם
אילן מרסיאנו
פורסם YNET : 18.09.06, 22:41

תקליטור שהפיק ארגון ''שופר'', המשוייך לרב אמנון יצחק ומופץ בקרב תלמידי בתי ספר, מכיל חומר הסתה נגד חוזה המדינה - בנימין זאב (תאודור) הרצל. כך כתב היום (ב´) יושב ראש המפד''ל, חבר הכנסת זבולון אורלב, במכתב מודאג לשרת החינוך פרופסור יולי תמיר.

קריין מצטט בפתח הדיסק דברים אותם כתב לכאורה הרצל, ובהם: ''רעיון מצויין העולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי''. בהמשך, מציין הקריין ש''להבדיל, 30 שנה מאוחר יותר נאמרו דברים ברוח זו על ידי חוזה אחר'', כשברקע נשמע קולו של אדולף היטלר.

לדברי אורלב, ''מצפייה בדיסק ניתן לראות שימושים מניפולטיביים והוצאת דבריו וכתביו של הרצל מהקשרם כדי להציגו כאנטישמי וכתומך בהמרת הדת היהודית לנוצרית. עורכי הדיסק גם גייסו היסטוריונים פוסט-ציוניים כדי שאלה יתמכו בגישתם. מהצפייה בחומרים שבדיסק ניכר כי מחבריו השקיעו מאמץ וכסף רב לשכנע את הצופה והשומע בצדקתם''.

ואני חוזר על שאלתי - איזו מחלת נפש מקננת במוחם של הדתיים?
_new_ הוספת תגובה



את מי הדתיים שונאים יותר - אותך, כמובן!
חנה אייזנמן (יום שני, 23/10/2006 שעה 21:20)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראת פעם ספר בחייך? אני ממליצה לך על הספר ''מלחמתה של רוסיה'', לריצ'רד אוברי. ובכלל, איך יכל אדם עם מינימום השכלה להתכחש לעובדה שהמשטר הבולשביקי היה משטר אימים ליהודים? זה מטורף לגמרי. בימים הראשונים למהפכה רצו היהודים להאמין שהם שוים בין שוים, ואז הוכיחו, שכאנטישמים הם שוים אפילו יותר. אבל זה חלף עם הרוח האנטישמית המובנית בנפש הרוסית.

קראת את ''מדינת היהודים'' של הרצל? אז קרא. וזה סתם קטע ליידע כללי - בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה - בייחוד אני - יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון. והעובדה שהמנהיגים יקיימו בידם את יהדותם, ובלוותם את העם עד מפתן הכנסייה יישארו בעצמם בחוץ – תרומם את כל העניין ותשווה לו קו של כנות רבה.
-- ''כתבי הרצל'', כרך ב', יומן א', עמ' 14, (בעריכת מזכירו האישי ד''ר רפאל שאול לנדאו)

גם עבור משפחתו תכנן התנצרות, במכתב למוריץ בנדיקט הוא כותב: ''יש לי בן. הייתי מעדיף להתנצר היום או מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר'' אבל מסייג את התהליך בגלל: ''אבל אינני יכול לעשות זאת משתי סיבות: ראשית, אני עתיד לפגוע באבי'' ובהמשך: ''שנית, אין לנטוש את היהדות כל עוד קיימת עוינות כלפיה... יש ליצור תחילה מצב של סובלנות, ואחר כך להעביר את כל היהודים כגוף אחד אל הנצרות''.

אל תגיד שאינני משתדלת בשבילך. את זה העתקתי ב-google מאתר ויקיפדיה. אבל תוכל למצוא את זה בכל הערכים העוסקים בהרצל, להוציא כמה אינטרסנטים, שמעדיפים לדלג על הפרק הזה בחייו.

בסך הכל, תודה. לא הייתי מאמינה שאחייך למקרא דבריך. חיזקת את ידיעתי, כי השמאל מדקלם, ולמעשה הוא בור ועם הארץ. והכי משעשעת היתה הזכרת זבולון אורלב, אחד הוירטואוזים הגדולים בעולם בריקודי המה-יפית!
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד גב' אייזנמן הנכבדה
עמיש (יום שני, 23/10/2006 שעה 21:46)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לך מושג על מה שאת מדברת.
בשנותיו הראשונות, ולפחות עד 1945, המשטר הבולשביקי היה מהטובים שהיו אי באירופה ליהודים.

ועדיין לא ענית לשאלה איך זה שאתם לא שונאים את היטלר.
האם נכון שלדעתכם היטלר היה שליח של האלוהים שלכם ולכן אתם נזהרים מלדבר עליו?
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד גב' אייזנמן הנכבדה
לוי (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 7:33)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חביבי אתה מנסה לקבע שהיהודים הדתיים חיבבו את היטלר . אתה חוזר על קשקוש זה תוך תקווה שיקלט .
מענין מי הוא יועץ התדמית שלך .
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומטעה
עמיש (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 10:21)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומנסה לטשטש את הבעיה האמיתית.
הדתיים מסוגה של הגברת אייזנמן הנכבדת עוזבים את היטלר ואינם נוגעים בגרמנים ובשואה. והסיבה ברורה - השואה ממוטטת את השקפת עולמם, הם פוחדים לדבר על העובדה שהאלוהים שלהם הניח ליהודים להשמד. במקום זאת הם נטפלים לכל מני זוטות ושטויות.

יתר על כן, הם גם מוצאים סיבות לשואה ומצדיקים אותה באלף תירוצים שעיקרם הוא האשמת העם היהודי עצמו באסון הזה. (הציונות, ההשכלה, הסוציאליזם ושאר מרעין בישין). הם גם חיפשו ומצאו ''נבואות'' ורמזים בתנך ובגמרא המעידות על כך שהקב''ה תכנן את השואה.

ואין לנו אלא לשוב ולשאול - מה כל כך חולה ומעוות בנפשם של הדתיים הללו שמביא אותם לעמדות כה סוטות ומעוותות.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד גב' אייזנמן הנכבדה
א. פרקש (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 13:21)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהיכן הקרצת את השטות הזאת: ''בשנותיו הראשונות, ולפחות עד 1945, המשטר הבולשביקי היה מהטובים שהיו אי באירופה ליהודים''? אני מבין שסטלין היה שמש העמים שלכם, אבל חראם, את תשתטה בפני הפורום.

אתה בסך הכל דמגוג, די רשלן ותועמלן. בעיקר כשאתה מ נ ס ה לשלוף את היטלר כל פעם מארונך לעזרתך. זו שותפות מטרה די בזויה.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד לך מר פרקש
עמיש (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 13:40)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוששני כי אתה, כמו הגברת אייזנמן היקרה, לא מצוי במיוחד בנושא.

אבל אם תמצא עוד משטרים רבים באירופה שנתנו ליהודים את אותה הזדמנות ואת אותו השוויון כמו המשטר הבולשביקי, אשמח מאד לשמוע על כך.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד לך מר פרקש
א. פרקש (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 21:39)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה ברצינות מדבר על שיוויון במשטר בולשביקי? תגיד לי, אצלך הקלנדר מראה על 1 באפריל?

אולי אתה מדבר על שיוויון ברדיפות חברי מפלגה, חיסולים והגליה לסיביר? הצטרפות היהודים למאבק הבולשביקי במספרים גבוהים מאחוזם באוכלוסיה לא שיחקה להם, ואולי אפילו היתה לעוכרם. כל עוד לנין היה בשלטון המצב היה סביר והאנטישמיות אפילו היתה אוייבת המהפיכה. משנות ה-‏20 המוקדמות ובעיקר לאחר שסטלין תפס את השלטון התעצמו רדיפות היהודים. ביטול הקומסריון היהודי בשנת 1923 והקמת הייבסקציה (1930-1920) במטרה להעמיק את האמונה בקומוניזם בקרב היהודית התדרדרה ממש לרדיפה עם דם על הידיים (לא רק יהודים כמובן, אבל גם יהודים בגלל שהם יהודים). החל מאבק מפלגתי ביהדות, בתרבות היהודית במטרה לבוללה. התעמולה האנטישמית לא השיגה כמובן את מטרורתיה אבל האיצה בעליית האנטישמיות בבריה''מ. סטלין 'ניקה' כמה נישות חשובות במפלגה ובנ.ק.וו.ד מיהודים, אם על ידי חיסולים ואם ע''י הגליה לגולאגים בסיביר. התעמולה האנטי יהודית בתקשורת גברה, בוצעה חקיקה אנטי דתית שנאכפה ביתר ברוטליות על יהודים, הפליית יהודים בתעסוקה ובמסחר, אי-העסקת יהודים במונופולים הממשלתיים וכו'.

היהודים סבלו יותר מכולם בשנות ה-‏30, משום שהיו ''נטולי זכות בחירה''. על מנת לקבל זכות בחירה היה על האזרח להוכיח שלא היה לו עבר ''בורגני וקפיטליסטי'' ושליש מהיהודים משום שבד''כ עבדו בעבר בעבודות לא פרודוקטיביות לא היו זכאים לזכות זו. היהודים נקלעו למעגל חסר מוצא: כדי להרשם בלשכות העבודה כפועלים ושכירים במשטר הסובייטי היה עליהם להציג אישור שהם בעלי זכות בחירה. כדי להיות בעלי זכות בחירה היה עליהם להצהיר כי עבדו שנים מספר בעבודה ''פרודוקטיבית'' כשכירים או כפועלים.

יתכן שאתה סופר את הקורבנות היהודים כקורבנות רוסים קומוניסטים, אבל בכך אתה ממעיט ממשקלה של האנטישמיות שהיתה חבויה בהנהגות הרוסיות מאז עליית סטאלין והיוותה עילה לתקיפת יהודים, בעיקר חברי מפלגה ובעלי עמדות מפתח בה. יתכן שאתה מייחס התנהגות זאת סתם רק לברוטליות של חבר כנגד חבר מפלגה במאבקי כוח פנימיים, ואתה בהחלט טועה. זו גם היתה אנטישמיות.

זה שכל אירופה הפלתה יהודים לא מוציא את הבולשביקים זכאים.
_new_ הוספת תגובה



אני חולק עליך בעיקר בפרשנות
עמיש (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 23:08)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של העובדות.
יש להבהיר כי ברור שהמשטר הבולשביקי היה משטר רשע, לא על כך הויכוח. הדיון הוא בשאלת יחסו ליהודים.

ראשית ראוי לזכור כי היהודים הצביעו ברגליים בהמוניהם. היהודים הצטרפו בששון ובהתלהבות למהפכנים ברוסיה ולאחר מלחמת העולם השניה הצטרפו בהמוניהם למפלגות הבולשביקיות של מזרח אירופה. זה לא היה מקרה. היהודים ברחו מן התרבות העבשה של השטייטלים ובתי הכנסת והתנועות הללו היו המקום היחיד בעולם בו נתנה ליהודים אותה מידה של שוויון הזדמנויות כמו לכל אדם אחר. ואכן, היהודים ניצלו את ההזדמנות הזו עד תום והעפילו לצמרת הפוליטית, האקדמית, הצבאית והתרבותית בצורה חסרת תקדים וכמעט ללא שום בעיה הנובעת ממוצאם. חייבת האמת להיאמר כי יש לא מעט דמיון בין מצב זה למצבם של היהודים בגרמניה בתחילת המאה העשרים, איך זה נגמר בגרמניה כולנו יודעים.
הבולטות המופלגת של יהודים בצמרת הסובייטית אף הזינה לא במעט את הטירוף האנטי בולשביקי של היטלר.

עד 1948 לא היתה בברית המועצות שום התנכלות ליהודים שניתן להגיד עליה בפירוש כי היא נובעת מהיותם יהודים, הם אכלו את אותו החרא שאכלו כל תושבי אותה מדינה. אולם, יש הבדל בין היחס הרשמי ליהודים לזרמים תת קרקעיים. אין ספק כי בצמרת הבולשביקית (וגם אצל סטאלין עצמו) היו דעות קדומות נגד יהודים ואף רעיונות אנטישמיים אולם אלה לא קבלו שום ביטוי אלא עברו טרנספורמציה בצורת התנגדות ל ''קוסמופוליטיות'' וכמובן לציונות. היחס אל הציונות הוחרף לאחר שהסתבר באופן חד משמעי כי מדינת ישראל מעדיפה להזדהות עם מדינות המערב למרות התמיכה של הגוש הקומוניסטי בהקמת המדינה והסיוע הצבאי שקבלה ישראל במלחמת העצמאות.

לעומת זאת, האנטישמיות כמעט בכל אירופה של אותה תקופה היתה דבר גלוי, ברור, בוטה והתנהגות רוב האוכלוסיות בזמן השואה מעידה על כך כאלף עדים. נושאי הנומרוס קלאוזוס בודאי מוכרים לך, היעדרם של יהודים מעמדות מפתח פוליטיות וגו'.
ולסיכום, עד סוף שנות הארבעים תמכו היהודים בכל מאודם במהפכנים הסוציאליסטים כי מצאו שם בית חם, שויוני ותומך. היהודים הצליחו להעפיל לצמרות כל הממסדים הבולשביקיים גם בברית המועצות מאז המהפכה וגם בארצות מזרח אירופה, הסבל של האוכלוסיה היהודית לא היה שונה מזה של שאר תושבי אותן ארצות. היהודים לא סבלו מהתנכלות רשמית אולם ברור כי היתה אליהם התנגדות מצד אנשים רבים, הן בשל הצלחתם המסחררת והן כמובן מהמניעים העתיקים המוכרים לנו היטב.
פרט לתקופה קצרה בגרמניה של סוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים לא היה אף מקום בעולם בו היתה ליהודים כזו עדנה אולם, בגרמניה (ובכלל זה אוסטריה) האנטישמיות השתוללה בגלוי בכל פינה.

ואחרון, בכל ברית המועצות היה דיכוי של ממסדים דתיים, יהודים, נוצרים, מוסלמים ואחרים. נהרסו כנסיות, נהרסו בתי כנסת, נהרסו מסגדים, נעצרו אנשי דת וכו'. כמובן שגם הממסד הדתי היהודי נפגע קשות אבל חייבים להודות שזה נעשה בצורה שוויונית...
_new_ הוספת תגובה



אני חולק עליך בעיקר בפרשנות
א. פרקש (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 22:09)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה רבה על ההסבר. אני כמובן מקבל הרבה מטיעוניך, אלא שחושבני שהפלית היהודים בבריה''מ החלה כבר בשנות ה-‏30 בצעדים שפירטתי, כולל הרחקת יהודים מתפקידי צמרת המפלגה. בשנות המלחמה תועלה כל הפעילות כנגד האוייב הנאצי. ובודאי שיחסם הפך לבוטה יותר לאחר 1948 כפי שציינת, אבל זה היה יותר ביטוי של אנטי ציונות וחשש לקונספירציה ציונית ש'בוגדים' יהודים בבריה''מ נטלו בה חלק.

ומהי העדות הטובה ביותר לטענתי שהיתה אנטישמיות בבריה''מ לפני המלחמה? עדותו של טרוצקי שכתב ב-‏1937, לפני הירצחו (הבאתי מקצת ציטוטים. במאמר מציג טרוצקי את המניעים האנטישמים לכל הניסיונות של סטלין ל'תקן' את היהודים דרך הייבסקציה ושאר אירגונים):

At the time of the last Moscow trial I remarked in one of my statements that Stalin, in the struggle with the Opposition, exploited the anti-Semitic tendencies in the country
........
The October Revolution abolished the outlawed status of the Jews. That, however, does not at all mean that with one blow it swept out anti-Semitism
.......
These general historical conditions in themselves should make any thinking person realize that, despite the model legislation of the October Revolution, it is impossible that national and chauvinist prejudices, particularly anti-Semitism, should not have persisted strongly among the backward layers of the population.......

But this is by no means all. The Soviet regime, in
actuality, initiated a series of new phenomena which, because of the poverty and low cultural level of the population, were capable of generating anew, and did in fact generate, anti-Semitic moods......

http://www.marxists.org/archive/trotsky/works/1938/1...

מנגד אתה מתייחס ליהודים כקבוצה אחת כאילו כולם ''ברחו מן התרבות העבשה של השטייטלים ובתי הכנסת'', וזה בהחלט לא נכון. היתה קבוצה די גדולה של יהודים שדבקה בדת, שרבים מהם היגרו מבריה''מ עוד בשנות ההגירה הגדולה בשנות ה-‏20 מתוך בריחה מבחירה מצל הלחץ המעיק שהקרינה הסביבה הרוסית עליהם.

לעומת זאת נכון שהאנטישמיות ביתר אירופה היתה גלויה, ובחלקה בוטה אף יותר, אבל היא לא טופחה והוסתרה ע''י אידיאולוגיה כמו בבריה''מ אלא טופחה וקיבלה פומבי רב דווקא. ובריב בין האידיאולוגיות כמובן שהיטלר והאידיאולוגים הנאציים ניצלו את מעורבותם הגדולה והתמימה של יהודים במהפיכה הבולשביקית. הרי זה תאם את הקונספציה של ''הפרוטוקולים של זיקני ציון''.
_new_ הוספת תגובה



הכללות יוצרות בעיות
עמיש (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 22:23)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעניין זה עדותו של לב דוידוביץ אינה ממש אובייקטיבית אבל היא נראית סבירה ונכונה.
אבל, אין כל דמיון בין האנטישמיות הכבושה ואף המוסוית בבריה''מ לבין תנועות אנטישמיות שהיו קיימות ברוסיה לפני המהפכה ותנועות אנטישמיות באוסטריה וגרמניה. תנועות אלו הפיצו בגלוי ספרות אנטישמית אלימה ומחליאה בתכניה. בברית המועצות לא היו דברים כאלה גם כאשר האנטישמיות הנסתרת של סטאלין באה לידי ביטוי החל משנת 1949.
בכל מקרה, הסוציאיזם משך את היהודים בשל השויוניות המוצהרת שלו ובשל ההזדמנויות הגדולות שהוא פתח בפני המוני אנשים אשר מחד רצו לברוח מהעולם המעיק של היהדות האורתודוקסית ומאידך כל הדלתות בעולם הישן היו נעולות בפניהם.
גם הציונות נהנתה מהזרם של הבריחה מהדת וכאן אנו חוזרים שוב לנושא השנאה של הגברת אייזנמן הנכבדת אל הציונות ואל מדינת ישראל שזה כבר סיפור אחר לגמרי.
_new_ הוספת תגובה



[*] את מי שונאים יותר!
Israeli101 (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 0:08)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* הוסרו ביטויים לא ראויים]

אינני מבין למה את טורחת יותר ממשפט בתגובה
לעמיש!?
עוקרי ישראל כמוהו, תרמו לחורבן הבית!
_new_ הוספת תגובה



הוצאת את הדברים מהקשרם
דוד סיון (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 7:05)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלי לבדוק במקור נסתפק בציטוט על פי וויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9...
). הדברים נכתבו על ידי בנימין זאב הרצל בעת שהיה בן 23 על נסיונו בסביבה אנטישמית שנתיים קודם (בעת שהיה בן 21). ביחד עם זאת הוא גם אומר שזה לא הזמן ומסביר מדוע. אז ההתנצרות עלתה במחשבתו.

מה עשית העתקת את הקטע הזה בלי להזכיר דבר על מה שקרה בהמשך. הוצאת את הדברים מהקשרם האמיתי שמעיד על הקשר האמיתי של הרצל לארץ ישראל. לא הזכרת את פרשת דרייפוס והצטרפותו לתנועה הציונית בעמדת הובלה. אז הוא כבר דיבר ופעל לפתור את הבעיה של היהדות ביצירת בית לאומי ומדינה. על פי וויקיפדיה: ''הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ משלו''.

אז מה?
אז היה להרצל פרק בחייו, כאשר היה צעיר, בו חשב על התנצרות כפתרון. מי לא היתה לו מחשבה חוטאת כזאת או אחרת, במיוחד בגיל צעיר? בודדים מאד. העובדות העיקריות על הרצל הן שהוא הוביל את הפעילות בכיוון הקמת בית לאומי ומדינה יהודית. על פי העובדות ההיסטוריות היוזמות שלו היו מנוע עיקרי להקמת מדינת ישראל.

*** להציג את הרצל בצורה אחרת זה הוצאת דברים מהקשרם הנכון. אם זה נעשה בכוונה אז מדובר בדמגוגיה זדונית שקופה.
_new_ הוספת תגובה



ואתה לא הזכרת פרק נוסף (אגב, הרצל כלל אינו הנושא)
חנה אייזנמן (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 7:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בה הציע ליהודים את אוגנדה. הוא גם נלחם על זה קשות. אוסישקין נלחם נגד, אשר על כן, כאשר מת הרצל והוא רק בן ארבעים, האשימו את אוסישקין במותו. התנגדותו של אוסישקין להחליף את ארץ ישראל באפריקה, גרמה, לדבריהם, עגמת נפש מרובה כל כך להרצל, עד כי נפח את נשמתו.....
על משקל ''מלים הורגות'', הדבקות בארץ ישראל הורגת. כבודו של הרצל במקומו מונח. והוא פעל בכל מאודו למען העם היהודי, אך בדרך קטלנית.
פעילותו לא היתה על דרך החיוב, אלא על דרך השלילה.

מאחר שהיה ''אבי הציונות'', ממילא, שוחרי אוגנדה נקראו ''ציוני אוגנדה''. וזו אספקלריה שקופה של הבלוף הגדול.
_new_ הוספת תגובה



נכון לא הזכרתי. אז מה?
דוד סיון (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 8:47)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר מסתכלים לאחור מה שחשוב זה מבחן התוצאה. גם חשוב שננסה לבחון מה גרם לאנשים של אז לפעול בדרך שהם פעלו. לא יהיה נכון לעשות זאת רק ממרחקי הזמן ובדיעבד. עלינו לנסות ולהעמיד עצמנו במקומם ולבחון את העובדות והנתונים כפי שהם ידעו והכירו: לדעתי לפרשת אוגנדה יש שתי סיבות עיקריות:

1. הרגשת הצורך לפתור בדחיפות את מצוקת היהודים (אנטישמיות) באירופה. על רקע מאמציו ומה שלמד עד ביקור בארץ (1897) הוא כנראה חשב שיהיה יותר קל לפתור זאת באמצעות ההדברות עם הבריטים ששלטו באוגנדה.
2. הקשר של הרצל למורשת ולדת היהודית – היותו חילוני.

אז מה?
התנועה הציונית החליטה אחרת והרצל הציג את השקפתו איך נראית המדינה היהודית בארץ ישראל, באמצעות ספרו אַלְטְנֵיילַנְד (דיון 2971).

אני לא בטוח יודע מספיק על מה קרה בין נקודות הזמן שעליהן כתבנו כאן. עוד יותר חשוב, מהמעט הזה לא ממש ברור לנו מה התחולל במחשבותיו של הרצל לאורך השנים. זו הנקודה החשובה ביותר בניתוח עובדות ונתונים היסטוריים. חלק חשוב מהניתוח צריך שיעשה מנקודת המבט של הרצל עצמו. לא ראוי לשפוט את מעשיו רק על פי המידע שיש לנו היום וצריך לנסות לבחון את הדברים על פי המידע והנתונים שהיו בידיו של הרצל.

במבחן התוצאה התנועה הציונית שהוא איחד היתה מנוע עיקרי בהקמת מדינת היהודים בארץ ישראל. אז היו להם ספקות וכיווני מחשבה אחרים אבל בסופו של דבר הם לא הלכו לאוגנדה...
_new_ הוספת תגובה



נכון לא הזכרתי. אז מה?
Israeli101 (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 0:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיון - ''כאשר מסתכלים לאחור מה שחשוב זה מבחן התוצאה''

כלומר: הקמת מדינה יהודית בישראל - כתוצאה מהשואה!
''התוצאה'' חשובה - לא הדרך!!!

יכול אדם לבוא ולומר ''אז מה''!
_new_ הוספת תגובה



נכון לא הזכרתי. אז מה?
לוי (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 6:48)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיון אתה בטוח שהקמת מדינת ישראל היא השג חיובי לעם ישראל ?
בעצם מה החיוב שבהקמתה ?
_new_ הוספת תגובה



נכון לא הזכרתי. אז מה?
ע.צופיה (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 8:05)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל ענין ודבר מה שחשוב הוא מבחן התוצאה.
הדרך ,זה ענין של ביצוע.
ידועה הבדיחה על אותו אחד שעשו לו מצבה מזכוכית כדי שכולם יוכלו לבוא וראות איזה חמור הוא היה בחייו.
_new_ הוספת תגובה



בנג'ו (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 8:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומהה הקשר בין -בכל ענין ודבר מה שחשוב הוא מבחן התוצאה-

לבין:-אותו אחד שעשו לו מצבה מזכוכית כדי שכולם יוכלו לבוא וראות איזה חמור הוא היה בחייו?

או שזה בדיחה של חמורים ?
_new_ הוספת תגובה



התוצאה והחמור.
ע.צופיה (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 14:47)
בתשובה לבנג'ו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותו משתתף שעניתי לו טען כי גם הדרך חשובה.זה נכון אך,כפי שגם אתה חושב,מה שחשוב יותר זו התוצאה.
מוסר ההשכל של הבדיחה הוא האדם שבמקרה זה הוא הדרך והתוצאה שבמקרה זה הוא המוות. וההתבוננות היא הלקח לאן אתה מגיע למרות הדרך.
_new_ הוספת תגובה



הוצאת את הדברים מהקשרם
ע.צופיה (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 8:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מזכיר את ''הפרוטוקולים של זקני ציון''.
הקשר השמאלני המקיף דורות,יבשות אישים ודתות.
_new_ הוספת תגובה



את מי הדתיים שונאים יותר
חזי (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 7:02)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש,
אתה לא צריך ללכת רחוק.

תביט רק בפנאטים המוסלמים.

ההבדל בינם לבין נטורי קרטא אינו גדול.

רק הספר שהם מאמינים בו שונה...
_new_ הוספת תגובה



את מי הדתיים שונאים יותר
לוי (יום שלישי, 24/10/2006 שעה 7:37)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיים שוני מהותי . הפנטים המוסלמים רוצחים בכל הבא ביד .
החרדים היהודים צועקים .
_new_ הוספת תגובה



את מי הדתיים שונאים יותר
Israeli101 (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 0:02)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''רק הספר שהם מאמינים בו שונה...''

לא כל כך שונה?
50% מועתק עם שיפוץ קל מהתנ''ך, 30% מהברית החדשה,
והייתר:
''O believers,'' the Koran says (Sura 5,Verse 50), ''do not hold Jews and Christians as your allies. They are the allies of one another; and anyone who makes them his friends is surely one of them.''

''slay the idolaters wheresoever you find them'' (Sura 9, Verse 5)

Sura 5, verse 85 prophesies an inevitable conflict between Muslims and non-Muslims: ''Strongest among men in enmity to the Believers wilt thou find the Jews and Pagans.''

Sura 9, verse 5 adds, ''Then fight and slay the pagans wherever you find them. And seize them, beleaguer them and lie in wait for them, in every stratagem (of war).''

Sura 5:51 says, ''O ye who believe (Muslims), take not the Jews or the Christians for your friends and protectors. They are but friends and protectors to each other. And he among you who turns to them (for friendship) is of them.''

''Fight against those who believe not in Allah, nor in the Last Day, nor forbid that which has been forbidden by Allah and His Messenger (Mohammed) and those who acknowledge not the religion of truth (Islam) among the people of the Scripture (Jews and Christians) until they pay the Jizyah (a special high tax to be paid only by Jews and Christians who do not renounce their faith and convert to Islam) with willing submission, and feel themselves subdued.'' — Sura 9:29.

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי