|
'חייב מיתה' זה ביטוי ישן ביהדות השקול לחרם ולהוצאה מן הקהילה. אין משמעותו הריגה של נאשם, אלא השארת המלאכה לידי אלוהים. למיטב זיכרוני לא הוצאו להורג אנשים ע''פ השיפוט היהודי מאז בית שני. בימי הסנהדרין רק הסנהדרין היתה יכולה לגזור מוות. העונש יכול להיות מוטל רק על ידי בית דין בהרכב של עשרים ושלשה דיינים (להבדיל משלושה דיינים בבית דין רגיל). ועל הסנהדרין נאמר: ''סנהדרין ההורגת (מוציאה להורג) פעם בשבעים שנים נקראת חובלנית''. כלומר, אף אחד לא מיהר להוציא להורג, לא יהודי ולא גר. משבטלה הסנהדרין, בטל עונש המוות בכלל מישראל.
ראה דוגמה למשמעות ''חייב מיתה'' http://www.mechon-mamre.org/i/8309.htm באחת הפסיקות: ''זר שעבד במקדש--עבודתו פסולה, וחייב מיתה בידי שמיים''. ירצו השמיים יהרגו אותו, לא ירצו, לא יהרגו. |
תודה רבה
