פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה להקריבו המקוטב, 19/08/02 14:58)
(ללא נושא)
דוד פלד (יום שני, 19/08/2002 שעה 18:35)
בתשובה להקריבו המקוטב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שמישהו כבר ניחש, רוב מה שנאמר על ידי, כולל המאמר הפותח, אכן לקוח מתוך עבודת הדוקטוראט בה אני עוסק כעת, שנושאה הוא בקרה על החלטות מדיניות.

אני מרשה לעצמי להשיב לך בציטוט נוסף מאותה עבודה:

הסיבתיות והשפעתה על הקשר בין המשתנה התלוי למשתנים שאינם תלויים:

''משתנה הוא תכונה של תופעה מורכבת, נצפית, שוריאציות מקומיות שלו מאפשרות להסביר את התופעה בקונטקסט מקומי. החוקר מניח שתצפיותיו מתייחסות לאותה תופעה ולאותו משתנה'' Hebert Simon(1977). X ו- ,Y המייצגים סיבה ותוצאה, מגדירים סוג של אירועים וכל משתנה מורכב מקבוצה של סוגי אירועים. הסיבתיות מוגדרת כפונקצית התוצאה Y, הנובעת מסיבה אחת או יותר X, כאשר הקשר ביניהם הוא Y=F(x). ''פונקציה המכילה את עצמה'' (self-contained) היא פונקציה המתארת מצב בו ערך אחד ויחיד של Y קשור לכל אחד מהערכים המשתנים של X .

כל אחד מהמשתנים הבלתי תלויים מגדיר קבוצה של אירועים אפשריים ברגע נתון, כאשר Y הוא אחד מהאירועים האפשריים. באיור a – Y אינו מתרחש; x ו- z אינם יכולים להיות סיבה ל- Y. איור C הוא המקרה הפרטי של a בו x,z מהווים את התנאים ההכרחיים והמספיקים להתרחשות Y ברגע נתון (self-contained).
איור d מייצג מקרה כללי בו המשתנים הבלתי תלויים מהווים תנאים הכרחיים, אך לא בהכרח מספיקים, להתרחשות Y.

מאחר והאיור לא עבר, תאר לך מעגל X הכולל את כל האירועים ש- X מכיל ומעכל שני Y כנ''ל. יתכנו שלושה מצבים במישור: חיתוך השקה או העדר כל מגע. המקרה של פיפה אינו מעניין כי אז X=Y. מדעי הטבע מדברים על השקה, שזהו המקר בו התנאים המקדימים הם גם הכרחיים וגם מספיקים. ברוב המקרים יש הרבה יותר משני משתנים בלתי תלויים ואז המצב מורכ עוד יותר.

מצב זה לא יתכן במדעי החברה משום שאנו מדברים על עולם אינדטרמינסטי שעצם הפעילות שלנו בתוכו משנה אותו. תופעה זו מוכרת בפיזיקת הקוונטים אך איני רוצה לסבך את הדברים מעבר למה שהם כבר מסובכים. מה שחשוב הוא העיקרון, אתו הסברתי לעיל המוכיח שמדעי החברה, השונים באופיים ממדעי הטבע, אינם מסוגלים לספק תחזיות).

היו אחרים שהבינו זאת ולהלן כמה מהפתרונות שלהם:

בניסיון לבודד את המשתנים החוקר עשוי להיתקל בסוגים שונים של סיבתיות . ''הסיבתיות המתוכננת'' היא F(x) כפי שרואה אותה מתכננן התהליך. תיאור זה של הפונקציה מקשר בין הכוונות לתוצאות. ההסבר שיתן החוקר (הצופה) לפעולה מסוימת הינו פירוש אחר ל- f(x) הניתן ע''י מי שמאמין שהשחקן מנסה להשיג את מטרותיו ע''י פעולה. במילים אחרות, הוא ינמק את הפעולה במה שקדם לה ולא על סמך תוצאותיה. הסוציולוג Von Hayek(1948) כינה סוג זה של סיבתיות ''סיבה מספקת''. סיבתיות אחרת היא ''הסיבתיות היעילה'' המקשרת בין המעשה לתוצאותיו, בין אם התכוונו להן ובין אם לאו. ייתכן גם שעדיפויותיו של מקבל ההחלטות השתנו בפרק הזמן שחלף בין ההחלטה למימושה (G. March; 1994). ההטמעה של הנורמות הנהוגות בארגון יוצרות דגם התנהגות מורכבת של הפרט בארגון המכונה ''סיבתיות מערכתית''. ניתן להנהיר את המונחים דרך הדוגמה הבאה:
התקציב השנתי של משרד ממשלתי הוא על בסיס של ''נצל-או-אבד''. החלק בתקציב שלא נוצל, או שנחסך, לא עובר לשנה הבאה ואף עשוי להקטין את תקציב השנה הבאה. המשרד מוציא את מלא התקציב שהוקצה לו (סיבתיות מתוכננת), גם אם הניצול כרוך בבזבוז ובתמיכה בחוסר יעילות תפקודית. מבקר המדינה בוחן את צורת ההוצאה ומשיג את השגותיו (סיבתיות יעילה); הדרישות לתקציב בשנה הבאה גדלות כפונקציה של טיפוח חוסר היעילות בשנה שחלפה. לנוכח ביקורת מבקר המדינה, מנכ''ל המשרד מחליט לשלם לפי תפוקות, אך בגלל לחצים פנימיים של וועדי העובדים, הנורמות מותאמות למאמץ מינימלי והתוצאה היא טיפוח הבינוניות והתייחסות צינית של הגוף המבקר (סיבתיות מערכתית) [Argyris: 1996]

נראה לי שהניסיון של חוקרים במדעי החברה להיצמד לסיבתיות הלוגית בתהליכים חברתיים (על מנת לעמוד בדרישותיו של המפל לגבי המדע האחוד), הוליד מודל מורכב מדי בכל הנוגע לסיבתיות ולחיזוי. מודלים אלו עשויים להוליד הסבר מורכב לא פחות של הקשר בין הבקרה לבין צמצום הפער בין ההחלטה לתוצאותיה.

הפתרון שלי לבעיה שהוצגה הוא פיתוח מודל שונה לרציונליות, אני חושש שלא זה המקום להציג אותו.

בתקווה שדברי לא מסובכים מדי
_new_ הוספת תגובה



תודה
הקריבו המקוטב (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 13:04)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי