|
חברים, במקום אחר צטטתי את משה דיין, בהקשר זה של מנהיגות, שאמר פעם: ''לא המדים עושים צבא ולא הדרגות יוצרות מפקדים''. דברים חכמים אלה יפים לכל דור ודור. הטרגדיה שלנו, שהדור הנוכחי הוא כל כך רחוק מקודמיו הקרובים, עד שאינו יודע שום דבר עליהם ועל תורתם.
מה שבאמת מצער אותי הוא שהדברים האלה נשכחו לחלוטין דוקא בצבא, מקום ששם מלמדים מורשת קרב. המינויים הבכירים בצבא נעשים לפי קנה המידה של ''נוח לי לעבוד אתו''
ולא לפי הקריטריון של איכות. לקצינים מסוגו של ''יא יא'' (או יה יה), האלוף (מיל.) יורם יאיר, אין שום סיכוי היום להתקדם במעלה הפקוד, כי הם נחשבים ''לעושי צרות'' - דהיינו, מתווכחים, ולא מקבלים את הדברים מאליהם. כי קצינים מסוגו גדלו בצל תורת הלחימה של אריק שרון. אני זוכר, שאריק כמג''ד בתקופת פעולות התגמול, כאשר היו מתכננים פעולה, הוא היה אוסף את כל מפקדי המחלקות ושם את תכנית ההתקפה שלו על השולחן, והיה אומר לקצינים הצעירים: זוהי התכנית שלי, כל מי שיש לו רעיון טוב יותר, שישים על השולחן. אנחנו נבצע את התכנית הטובה ביותר.
במלחמת לבנון הראשונה, האלוף יורם יאיר היה מח''ט. הוא השיג את כל היעדים שהטילו על החטיבה שלו במינימום של נפגעים. והיו לו לא מעט וויכוחים עם האוגדונר שלו, תוך כדי לחימה. זוהי מנהיגות אמיתית.
עמיר פרץ הוא בולשביק, שהשתמש בשטה הבולשביקית, כאשר הביא את כל חברי ההסתדרות שלו - ובעיקר את הוועדים הגדולים - שהצביעו בעדו. אני מתפלא על שמעון פרס שאיפשר לו לעשות את התרגיל הזה. |
עמיר פרץ לא שייך לליגה של המנהיגים
