| למען האמת, האיסור הזה של העלבת עובד ציבור אינו חשוב במיוחד, משום שנעשה בו שימוש לעיתים רחוקות למדי. חשיבותו של הדיון באיסור הזה, בעיני, הינה היותו רכיב במכלול רחב יותר של תפיסה שגויה ופסולה, המעניקה למדינה ולעובדי המדינה/הציבור הגנה בלתי מוצדקת, הגדולה מזו המוענקת לסתם נותן שירותים בשוק הפרטי, וכתוצאה מעשית מכך מצומצת (ולעתים מבוטלת לגמרי) אחריותו האישית של עובד הציבור, מה שגורם במידה רבה לתפקוד הלקוי של עובדי הציבור/המדינה. ובכל זאת, בהתייחס להודעתך - א. גם בעל עסק פרטי מחויב, לפי הדין, לתת לך שירות. ב. מדובר באיסור, המהווה *עבירה פלילית*, מה שנוגע לשאלה חשובה מאד אחרת, מתי מוצדק להפוך התנהגות בלתי ראויה גם לעבירה *פלילית*. אפשר, כפתרון לבעייה שהעלית, למשל, להתיר לעובד ציבור הנעלב שלא להעניק שירות לאדם המעליב אותו (בתנאי שעובד ציבור אחר יוכל לשרת את המעליב). אני, לדידי, סבור שיש לצמצם ככל האפשר את החקיקה, ההופכת התנהגות בלתי ראויה גם לעבירה פלילית, זאת על פי העיקרון החשוב, לפיו יש לפגוע במידה הפחותה ביותר בחרות האדם. מכוח עיקרון זה - בין היתר - הייתי מבטל את העלבת עובד הציבור מהגדרתו כ*עבירה פלילית* וחושב על פתרון אחר לבעייה של אדם המתנהג בגסות ובצורה מעליבה כלפי עובד הציבור. אגב, כיום, אם עובד ציבור יחשוב שהעלבת אותו (לדעתו), סמוך עליו שהוא יטרטר אותך כהוגן, וזו עוד בעייה שיש להתמודד איתה בשירות הציבורי. |