  
  
  
|
 |
|
||
  הנחה לא בדוקה |
|||
|
|||
נסיון החיים שלך, דהרי, הוא חשוב כדי להחליט איך כדאי לך להתנהל-להתנהג. נסיון החיים שלך, לבדו, לא מספיק כדי לקבוע מה הוא הנסיון של מרבית האזרחים ומה כדאי לחוקק עקב כך. לפי נסיוני ההגנה של ''חוק העלבת עובד ציבור'' אינה סיבה לתיפקוד לקוי. בעיקרון החוק צריך להיות שוויוני ומכאן שבעיקרון עובד ציבור לא צריך להיות מוגן יותר מעובד במגזר הפרטי. אבל כפי שכבר כתב כאן מישהו (יובל רבינוביץ?) עובד במגזר הפרטי יכול לשלח את מי שלא מתייחס אליו בכבוד בלי לתת לו שירות ואילו עובד ציבור חייב לשרת. יתכן שזו סיבה להגנת ''... העלבת עובד ציבור''? בקיצור כדאי לבדוק את הסיבות לחוק לפני שמכתירים אותו בכל מיני תוארים והאשמות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הנחה לא בדוקה |
|||
|
|||
א. אני חולק על טענתך (שאמנם לא נאמרה במפורש, אל רק המשתמע), לפיה ניסיונו האישי של אדם אינו מספיק כדי לבסס טענה צודקת הנוגעת לכלל. לדעתי, אמנם לא תמיד די בניסיון אישי, אך מנגד, יש מקרים לא מטעים, שדי בהחלט בניסיון אישי, כדי שבעל הניסיון יוכל להציע כלל חכם, נכון וצודק, שיחול על הכלל. ב. המשפט - ''לפי נסיוני ההגנה של ''חוק העלבת עובד ציבור'' אינה סיבה לתיפקוד לקוי'' - שגוי משני טעמים: האחד, שאלת הסיבתיות לעולם אינה שאלה של ניסיון אלא תמיד רק מסקנה לוגית, הנובעת מניסיון. שנית, מעולם לא קיבלת בישראל שירות מעובד ציבור, שעה שלא חל האיסור להעליבו. לכן, אינך יכול לדעת, מה תהיה השפעתו של ביטול האיסור על תפקודו, ומכל מקום, אינך יכול לומר, ש*נסיונך* מלמד, כי האיסור אינו הסיבה לתפקוד הלקוי. אגב, לעתים יש כמה סיבות לתוצאה מסויימת. ג. וזה העיקר - איני טוען, שהסיבה (היחידה או אפילו רק העיקרית) לתפקוד הלקוי של עובדי השירות הציבורי הינה ההגנה הניתנת לו באמצעות האיסור על העלבת עובד ציבור. מה שאני טוען הוא, שהגנה זו הינה חוליה אחת בשרשרת ארוכה של הגנות בלתי מוצדקות, המוענקות לעובדי ציבור, שהמכנה המשותף לכולן הוא צמצום (ולעתים אף ביטול מוחלט) של אחריותו האישית של עובד הציבור. וזה - היעדר אחריות אישית - הינו אחת הסיבות העיקריות לתפקוד הלקוי של עובדי הציבור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנחה לא בדוקה |
|||
|
|||
א. לא. זו אינה משמעות הדברים שכתבתי. דברי לא עסקו בטענה צודקת או לא צודקת. ב. המשפט לא שגוי, הניתוח שלך שגוי. נסיוני כן מלמד ש''האיסור..'' הוא לא סיבה לתפקוד לקוי. ג. כפי שכבר טענתי: איסור העלבת עובד ציבור אינה סיבה לתפקוד לקוי של עובדים במערכת הציבורית. לכן האיסור אינו חוליה ב..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנחה לא בדוקה |
|||
|
|||
א. כתבת כך: ''נסיון החיים שלך, לבדו, לא מספיק כדי לקבוע מה הוא הנסיון של מרבית האזרחים ומה כדאי לחוקק עקב כך''. הרי אינך יודע מהו נסיוני האישי ולכן סביר להבין את הדברים האלה כטענה כללית, לפיה נסיון אישי של אדם אחד יכול להספיק לו, כדי לקבוע, איזה חוק (כללי, החל על הכל) ראוי לחוקק. האם אני צודק בהבנתי עד כאן? ב. איפה השגיאה? ג. על מה מבוססת קביעה זו? ד. האם אתה מסכים עם הקביעה (שבעיני היא החשובה יותר), כי ספר החוקים שלנו מלא חוקים, המעניקים הגנות בלתי מוצדקות לעובדי ציבור, שהמכנה המשותף לכולן הוא צמצום (ולעתים אף ביטול מוחלט) של אחריותו האישית של עובד הציבור וכי היעדר האחריות האישית הינו אחת הסיבות העיקריות לתפקוד הלקוי של עובדי הציבור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה |
|||
|
|||
א. מי שמהמר (''נסיון החיים שלי, כמובן, אבל אני מוכן להמר על כך, שזהו גם ניסיון החיים שלך ושל מרבית האזרחים'') שהוא יודע מהו נסיון חיי ושל מרבית האזרחים נשמע חשוד. בכל מקרה לא הימרת נכון לגבי נסיון החיים שלי. נכון שהנסיון האישי שלך יכול בהחלט לספק אותך כדי לקבוע עמדה. אלא שבדרך כלל נסיון של אדם אחד אינו מספיק כדי לדעת מה נכון עבור 'מרבית האזרחים'. ב. שתי הטענות העיקריות שלך. ג. על סמך הנסיון שלי והכרות טובה עם כמה מערכות ציבוריות. ד. לא נכון לטעון על ה''תפקוד הלקוי של עובדי הציבור''. זו הכללה גורפת מידי. לאחריות אישית יש לפחות שני ממדים. המימד הראשון קשור באופיו של אדם ולכן האיש אחראי או לא. המימד השני קשור בגורמים חיצוניים (חוקים ועוד) שעשויים להשפיע. אני מכיר לא מעט עובדי ציבור שנוהגים באחריות (אישית) ומתפקדים כראוי. אינני מכיר מספיק את ספר החוקים לכן אינני יכול להסכים או לא עם עמדתך: ''כי ספר החוקים שלנו מלא.... ''. איתך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה |
|||
|
|||
צר לי, אך נראה לי, שאין לנו שפת דיון משותפת. לכן, וקבל נא את התנצלותי על כך, איני רואה טעם בהמשך הדיון איתך. שבוע טוב ומבורך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חבל שטרחתי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי