  
  
  
|
 |
|
||
  אורי: ''פרדוקס השרידות'' - הטעות הקריטית ותיקונה |
|||
|
|||
ד''ר מילשטיין: ''פרדוקס השרידות'' היה מנוגד לגישתך עד ה- 19 יולי 2002. דגלת בגישתך עד אז שככל שפועלים יותר בשרות השרידות, כך עולה הסיכוי לשרוד. גישתך דגלה ביחס לינארי (ישר) בין פעולה המודרכת על ידי אנרגיית השרידות (ברמת הפרט הבודד, או ברמת האירגון- בשרות שרידות האירגון כולו) ובין הסיכוי לשרוד. בעייתיות יכולה לצמוח רק מקונפליקט שרידות פרט-אירגון. למעשה מודעות ליחס ישר זה היה המסר המרכזי בגישתך בבחינת ''טול קורה מבין עיניך''. דבר זה ניכר גם בגישתך לשנאה עד ה- 19 ליולי : אתה קובע כי מרבה דעת, מרבה שנאה (דהיינו שהגברת השנאה הינה הפעולה הרצוייה והנבונה ביותר בשרות השרידות). ואילו היעדר שנאה הינה מעין לוקסוס פילוסופי לא רלוונטי לשרידות, שרק מתי מספר מסוגלים לכך. ואז, במספר מאמרים מנומקים, הבאתיך ככל העולה לעין, להבנת טעותך, הפקת לקחים, ולשינוי גישתך. כיום אתה קובע כי עודף פעילות בשרות השרידות פוגע בשרידות, ממש כשם שטענתי ונימקתי באריכות. פנייה זו אינה בבחינת ''טירדה טרחנית''. היעדר איזכור הערות מועילות של אחרים, כאלה שהביאוך לתיקון גישתך, והיצילוך מטעות קשה, היעדר איזכור כזה הינו לא רק עניין של חוסר הגינות, אלא עניין בעייתי בעל השלכות רבות אחרות על החברה בכללה, כפי שנימקתי במספר מאמרים. לא לחינם אמרו חכמנו ''המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם''. אין כאן רק הידור או קוריוז מילולי. לא סתם מזכירים עובדים אינטלקטואלים הערות חשובות, בפרט כאלה שהביאו לשינוי גישתם בנקודה מכרעת. חייבים להוקיר גם את עמלם האינטלקטואלי של אחרים. הטעות והתיקון: תאריך: 18/07/2002 22:08:56 מאת: אורי מילשטיין הנושא: מרבה דעת מרבה לשנוא! אין שנאת חינם. לכל שנאה יש טעם. אנחנו חיים בסביבה מאיימת. שנאה היא יחס מודע לאיומים. אהבה היא יחס מודע למבטלי איומים המסייעים להמשיך ולשרוד. רוב הגורמים בסביבה מאיימים לפיכך אנחנו שונאים אותם כשאנחנו מודעים להם. על פי אמרת חז''ל: מרבה דעת מרבה מכאוב, ניתן לומר: מרבה דעת מרבה לשנוא. בשביל לא לשנוא באופן טבעי צריך התיחסות פילוסופית לסביבה. והתיחסות כזאת נדירה אפילו אצל פילוסופים אמתיים שלא לדבר על מורים לפילוסופיה. תאריך: 19/07/2002 4:38:14 מאת: מיכאל מ.שרון הנושא: לעלם שחור התלתלים: עודף שנאה מנטרל אותך, פוגע ביכולתך לפעולה יעילה ומורכבת. לכן עודף שנאה פוגע מאד בסיכוייך לשרוד. תאריך: 19/07/2002 5:10:36 מאת: מיכאל מ.שרון הנושא: שיטת הצבא הרומי של העצמת השנאה אצל היריב על מנת להביסו בנקל: יוספוס פלוויוס בספרו אודות המרד הגדול כנגד הרומים, מספר שכאשר היו המחנות ערוכים זה מול זה, יצא חייל רומי, הפנה ישבנו ליהודים, והשמיע קול נפיחה. החיילים הרומים גם נהגו להחוות מחוות נאצה קשים. שיטה זאת היתה מקובלת גם על החיילים האנגלים במלחמת 100 השנים כנגד צרפת. הדבר פועל להגביר את רמת השנאה אצל היריב. כאשר כמות האדרנלין והקטקולמינים בדם עולה מאד, הרי משתבשת היכולת לפעולה יעילה ומורכבת. כך, דרושה רמה למעלה מבינונית של מוטיבציה, אך מעבר לה, ברמות שיא, משתבשת יכולת הפעולה המורכבת והאדם והקבוצה ''יוצאים'' משווי משקלם. דבר זה ידוע לכל ספורטאי באומנויות הלחימה. ניתן לראות שכאשר כדורגלנים אנגלים או גרמנים נמצאים במגרש בית של קבוצה יריבה בחו''ל והקהל משמיע שריקות וצעקות נאצה בזמן נגינת ההימנון למשל, הרי התגובה הספונטנית עשוייה להיות התגברות השנאה אצל הספורטאי כלפי ''מארחיו''. דבר זה מסוכן ביותר למשחק קבוצתי מתואם ויעיל. לכן, השחקנים באותם רגעים מתחילים לקפוץ בקלילות ולעשות תרגילי גמישות שונים, לנטרל מעצמם את ארס השנאה המשבש פעולה יעילה. תאריך: 19/07/2002 4:33:00 מאת: מיכאל מ.שרון הנושא: למר ישעיהו: כמובן שאתה צודק - היסוד הערכי במאבק הסלמת המלחמה הישירה ברע-מבחינתך, גורמת גם ליריב להסלים את פגיעותיו, ולסחוף אנשים נוספים למעגל העוינות. מאבקים מוסלמים אלה גורמים אצל הפרט לנסיגה לצידו הירוד והאוטומטי, הבהמי, ניתן לאמר. לכן במאבקים גדולים מדגיש כל צד את הנושא הערכי, בשביל לשמור על צלם, כאשר גם לוחמת פרע שואפת לשאת אופי של בניית סדר נכון וצודק יותר תוך מאמץ ערכי. רק הערכיות החותרת לטוב פונה לצדדים היצירתיים והבונים באדם, דבר העשוי להביא גם לתושייה, המצאתיות (שכוחה יפה במאבק), גילויי אוטונומייה וגילום ערכים גבוהים, דווקא בזמן מלחמה. יוצא שדווקא המלחמה והמאבק מאתגרים את הכורח בשמירה על הצלם. זה השומר טוב יותר - הוא כמעט תמיד המנצח, בגלל גיוס עדיף של משאבים גבוהים . הניגוד לכך, הינו הסצינה של מאבק הכל-וכל ושנאה. גילומם של מאבקים עירומים ונמוכים קיים תכופות בתגרות בריוניות בין חבורות רחוב וכנופיות אלימות. אלה מפוזרים לכל רוח על-נקלה על ידי כוח נאור. קישורים: הטעות ותיקונה: תגובה 5625 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למיכאל: פרדוקס השרידות נוסח ב- 1991 בספרי |
|||
|
|||
''תורת הביטחון הכללית עקרון השרידות''. קרא שוב את הספר ותיווכח. אבל אם אתה חש צורך שאודה לך על התיחסותך לרעיונותי, הרי אני מודה לך קבל הפורום. כל שיחה מפרה את מחשבתי ורעיונותי משתנים ללא הרף. הרי לשם כך אני משתתף בפורום. גם הדיון עם דוד פלד ביומיים האחרונים הפרה מאוד את מחשבתי ואני מודה לו בהזדמנות זאת על כך וכן לכל המתדיינים האחרים איתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי על התודות. |
|||
|
|||
אני מניח שהתכוונת במשפט האחרון להודות ''למתדיינים האחרים''. אגב, גם אני הפסיבי (בנושא זה) מודה למתדיינים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים:האשמה מצד מיכאל על גניבת רעיונות |
|||
|
|||
היא כנראה תופעה חוזרת אצלו וכדאי לו לתת את הדעת על כך. בענין עקרון השרידות הוא לא רק קרא על הפרדקוס בספרי אלא, לפני כן שמע אותי מדבר עליו בסדרת הרצאות ובסיור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: אורי כתב ואמר והרצה |
|||
|
|||
או שלא קראת את ''עקרון השרידות'', או שקראת ושכחת, או שקראת ולא הבנת.כך או כך, הכול נכתב ונאמר. ובאשר לשנאה - כתבת שעודף שנאה מנטרל. נכון.''עודף'' מעצם המושג הוא שלילי. (אולי חוץ מעודף כסף במשמעות פעולת הקניה והמכירה). כך גם עודף אהבה, עודף מאמץ, עודף דאגה וכו... הכול אמור להיות במידה. ואת האויב מוטב וצריך לשנוא. אלה שאינם שונאים הולכים להתלקק אתו ברמאללה ושמים את עצמם ללעג ומביאים נזק לעמם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלכוד העוצמה, ופרדוקס מורכבות הידע המיקדמי. |
|||
|
|||
לבעל הפסידונים ''שחור תלתלים: אכן עודף עשוי להוביל לחוסר יעילות ובזבוז משאבים. וגם לפתות לפעולה לא יעילה, תופעה שכיניתי במאמרי כאן ''מלכוד העוצמה''. זמינות עודף מכל סוג, גם עודף רוגז, מביאך להסתער ישירות ''בכל הכוח'' ובחוסר יעילות. דוגמא: הסתערויות הטנקים ביום השני או השלישי לקרבות במלחמת יום כיפור 73. היתה תחושת יתרון כוח בשימוש בשריון שהתבטאה באמירות נוסח ''הערבים יפוצו לכל רוח מול טנקים שועטים''. ברם, בימים שלאחר מכן, הפיק צה''ל במהירות את הלקחים, והשימוש בשריון בנסיבות הספציפיות ההן נעשה יעיל. זאת בניגוד לטענה שבצה''ל משובש מנגנון הפקת הלקחים. שכן דווקא בזמן משבר היתה הפקת לקחים אפקטיבית וישומם המהיר בשדה הקרב. אך זאת רק בתחום מערכתי בו הצטבר ידע תורתי רב, דהיינו בנושא לוחמת שריון. היכן שקיימים מערכי ידע מקדמיים רבים, הרי שכפי שהראיתי בספרי (''חלוקת קשב'', צ'ריקובר, גומא מדע ומחקר, 1997) דווקא כאן מתקיים האבסורד (או הפרדוקס) של יכולת אילתור והסתגלות מהירה בזמן אמת. ניתן לכנות פרדוקס זה ''פרדוקס ריבוי הידע המיקדמי'' או פרדוקס ''יתרון האילתור של המורכבות המבנית/מיקדמית'' או ''פרדוקס מורכבות הידע המיקדמי'' You name it | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי