פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לדוד פלד, 18/08/02 21:44)
לדוד פלד : על שכנים נחמדים ועל עריקה צבא
אורי מילשטיין (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:45)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ההנחה הסמויה'' שיחסת לתאוריה שלי בתחילת תגובתך כאילו ''מערכת ארגונית מתנהגת לפי התנהגות מרכיביה'' ושיחסתי לי, ללא ''הסמויה'' בסיכום דבריך, אינה קיימת אצלי.

בנושא זה עסק, כידוע לכל, גם אפלטון שעליו נאמר שכל מה שנאמר אחריו בפילוסופיה הם פירורים שנפלו משולחנו. במובן מסוים אני נאו-אפלטוניסט, (וזכור את המובן המסוים) שכן אפלטון הוא אבי הרציונליזם הרב-מימדי והבלתי טכני, מה שאי אפשר לומר על רוב הרציונלסיטים מאז ועד היום.

ובכן, אפלטון דן בנושא הזה בפתח ספר ''המדינה'' וממשיל את משל ''האותיות הקטנות (הפרט), והאותיות הגדולות (המדינה-המערכת)''. אינני מקבל את גישתו זו של אפלטון למרות הנאו פלטוניזם שבי, אך הוא לא דוגמטי, אני מאמין.

לעומת זאת אני טוען וטענתי זאת גם באחת התגובות הקודמות בדיון בינינו, שיש אבני יסוד משותפות לפרט ולמדינה, למערכת ולמרכיביה (אפלטון דיבר לא על אבני יסוד אלא על אינטלקטואליזציות-אידיאות, שבלי אבני יסוד הן, לטעמי, מניפולציות).

אבני יסוד אלה הם:

א. האיומים הפנימיים והחיצוניים על הפרט ועל המערכת (לרבות תהליך מבני של התפרקות המערכת)

ב. אנרגיית השרידות של הפרט ושל המערכת.

אינני סבור שיש זהות בין האיומים על הפרט והאיומים על המערכת וגם אינני סבור שאנרגיית השרידות של הפרט פועלת באותם דפוסים שפועלת אנרגיית השרידות של המערכת.

בסיכום שלך אתה נותן שתי דוגמאות-הפרכות: ''איך הופך השכן הנחמד לביורוקט קשוח המעדיף את מה שהוא מפרש כאיטרס של הארגון אותו מייצג על פי יחסי השכנות איתך'' ו''מדוע חייל אינו עורק מהמערכה הגם שבבית מחכים לו אשתו וילדיו בעוד שהארגון לא יהסס להקריב את חייו 'לטובת המולדת'''.

הרי הסברי לפי התיאוריה שלי.

1. על השכן הנחמד המתגורר בכפר שמריהו אין שום איומים מצד שכניו הנחמדים (אהוד ברק, שולמית אלוני ואחרים). לפיכך אין הוא מנסה לנטרל איומים מצד שכניו בכפר שמריהו. לעומת זאת הוא מתנדב למשמר האזרחי בכפר שמריהו והוא מאוד לא נחמד כלפי גורמים זרים הנכנסים למערכת (כפר שמריהו) שכן הם מהווים איום כלפיו. לעומת זאת במקום עבודתו מופעלים על ידידנו איומים אם לא יתנהג כביורוקרט קשוח. לדוגמא: אי קידום, פיטורין מן העבודה. אנרגיית השרידות כופה עליו לנהוג במקום העבודה בדפוס התנהגות שונה מאשר במקום מגוריו.

2. חייל אינו עורק מן המערכה מכיוון שבעריקה יפעלו עליו באופן אוטומטי איומים קשים: הוצאה להורג, כניסה לבית סוהר לזמן ארוך, התבזות בפני חבריו וכו'. מצד שני הוא מאמין שבקרב הוא לא יהרג,אלא האויב ימות, שהרי שיעור האבדות (במלחמות ישראל לדוגמא) הוא פחות משעור ההרוגים בתאונות דרכים,ובכל המלחמות עד כה ההרוגים בקרב הערבים היה גבוה בהרבה. את הסיכון הזה הוא מוכן לקחת על עצמו גם בצבא וגם בכבישים. לעומת זאת כאשר האבדות מתרבות מאוד והצבא אינו מתפקד, שעור העריקות ושעור הסרבנות עולה מאוד. זה מה שקרה לצבא הגרמני בסוף מלחמת העולם השניה וזה מה שמתפתח אצלינו בממדים הרבה יותר קטנים בינתיים ממלחמת לבנון.
_new_ הוספת תגובה



אתנחתא
דוד פלד (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:46)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מציע שנעצור פה ונמשיך את הדיון במישור אחר. חשיבתך המקורית מגרה לתגובה הולמת ואני מוצא עצמי נגרר יותר ויותר לרמות מידע שלא בהכרח מעניינים את הפורום (שאלתך לפורום הייתה במקומה).

מה דעתך?
_new_ הוספת תגובה



לדוד פלד: חוויה חריפה
אורי מילשטיין (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:47)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את הדיון איתך ניצלתי כדי להעמיד למבחן כמה מרעיונותי לפני שאפרסם אותם בכתב. תגובותיך עניינו אותי מאוד. הדיון היה אינטנסיבי ודרש, ממני לפחות, מאמץ מחשבתי רב. לדברים שכתבת אקדיש מחשבה ומקצת מן הדברים אאמץ בוודאי. אני מבין את הרגשתך ומכבד את גישתך. תודה ששיתפת איתי פעולה בזירה האינטלקטואלית במשך יומיים. זאת היתה חוויה חריפה עבורי.

להלן האימל שלי. אם תעביר לי את שלך נוכל לתקשר לפעמים לא בפומבי.

urimilsh@inter.net.il

אורי
_new_ הוספת תגובה



אורי אני שוקד עכשיו על עיצוב וגיבוש התזות שלי
ישראל חרג (יום שני, 19/08/2002 שעה 12:12)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנושא אנלוגיות מהחוק ה 2 של התרמודינמיקה למערכות צבא וחברה שכפי שראית יש בהן בבחינת חידוש ותגלית ייחודית לדעתי. כפי שציינתי הנושא הזה וותיק ואדאולוגיות פוליטיות בעבר כבר עשו בו שימוש והתוודעתי לו לראשונה עת שלמדתי תרמודינמיקה הנדסית מהמרצה שלנו פרופ.שביט שנחשב מומחה עולמי בתחום.
בכל אופן אני מסכים להנחתך ,כפי שבאה לידי בטוי בהרצאותיך שמערכות צבא הינן מודל קרוב יותר לאנלוגיה כזו בשל היותן בקרוב מערכות סגורות (ראה הערת דוד פלד שאני מקבל) והיותן מערכות בהן יש מרכיבים מכניים מובני החלפות חום-עבודה (כל כל ירי הוא למעשה מערכת תרמודימית של המרת אנרגיה כימית למכנית ולהפך =פיצוץ) כך שהאנלוגיה צריכה לפעול בקרוב ובפשטות יתר לגביהן. נתתי כמה דוגמאות להחלטות יוצרות תהליכים בלתי הפיכים במערכות צבאיות (קרי מהלכים צבאיים ) והראיי שיש קשר בין אי הפיכותן וכשלונן .
_new_ הוספת תגובה



ישראל: אני מחכה לתוצאה
אורי מילשטיין (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 8:21)
בתשובה לישראל חרג
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גם נושא ההתפתחות האבולוציונית כשרדנית יותר מהתפתחו
ישראל חרג (יום שני, 19/08/2002 שעה 12:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משינויים מוטציוניים בטבע או באנלוגיה לחברה שינויים אבולוציוניים כעדיפים על מהפכות כוללות וקיצוניות שכמעט תמיד בהסטוריה הביאו למצב גרוע וערעור יתר (קרי אי שרידות כהגדרתך או עליה קיצונית באנטרופיה המערכתית ) הן הוכחה נוספת לאנלוגיה הזו לחוק ה 2 , שכן שינויים אבולוציוניים מאיטיותם והדרגתיותם תוך יצירת מצב שווי משקל עם הסביבה קצב עליית האנטרופיה בהם איטי יותר ודרגת אי הפיכותם קטנה יותר ! כשהעליתי התזה הזו בפני הפרופ.שביט שיידע אותי לנושא האנלוגיות הוא אישר שאכן זו האנלוגיה הקרובה ביותר ושהוא אישית אכן נגד מהפכות בגלל זה .
_new_ הוספת תגובה



לשאלתו של אורי לפורום , ולהערתך
רפי גטניו (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:49)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיונים איכותיים לא קשורים למספר המשתתפים בהם, ולעיתים, טוב שרק מי שיש לו באמת מה להגיד אומר.

ישנו ערך מוסף עצום לקורא את הדיון הנוכחי, מבחינת העשרה ולמידה. אני אישית נהניתי. תודה לכם.
_new_ הוספת תגובה



לרפי: העשרת הדיון במימדים נוספים
אורי מילשטיין (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 21:50)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אם היית גם משתתף כמו ד''ר רוזנבלט, שנענה לבקשתי, הביע את דעתו, והוסיף מימד גנטי לפי הכשרתו כרופא, היית מעשיר את הדיון. היה זה דיון איכותי שלא רבות מתרחש וכדאי היה לנצלו באופן אקטיבי.
_new_ הוספת תגובה



אורי: משטור חברתי וסנקציות חברתיות
קובי מיכאל (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 22:11)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סנקציות חברתיות הן רק כלי אחד למשטור חברתי והן לרוב תגובה על סטייה מהנורמה. ההופכי לסנקציות החברתיות הוא הלכידות החברתית, תחושת ההשתייכות והקבוצה החברתית. הלכידות החברתית מעצבת את הקונצנזוס החברתי ואת הקונפורמיות. מאחר והאדם התבוני הוא בראש ובראשונה יצור חברתי, החייב את חיוניותו האנושית לקבוצה החברתית והוא נכון לשלם מחיר מסויים לצורך שימור השתייכותו.
נכון שניתן להצביע על הלכידות החברתית והדרכים/האמצעים להשגתה (בין היתר מיתוסים ואתוסים) גם כעל סוג של מניפולציה חברתית של בעלי ההשפעה והאינטרס או אם תרצה בעלי העוצמה החברתית, ונכון יהיה לומר כי הסנקציה היא השוט שבידי אותם בעלי עוצמה, אך בסופו של דבר, גם אם מכוח תהליכי סוציאליזציה, אנשים לא פועלים רק מתוך תחושת איום כי אם הרבה פעמים מתוך תחושת הזדהות ומחויבות ובחברה דמוקרטית זה יסוד חיוני ביותר לפעולת הקבוצה החברתית.
_new_ הוספת תגובה



קובי, יחד עם זאת הסאנקצייה
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 22:12)
בתשובה לקובי מיכאל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרבה יותר 'כנה' וישירה מנאראטיב האתוס או המיתוס העוטף והמלכד - אך באופן פאראדוקסלי מוסיפה לאישושו של זה האחרון.

האדם כיצור סוגסטיבי לשיטתי מפרש אמיתות כואבות רק מתוך האתוס או המיתוס שברא לעצמו: לעיתים רחוקות, אם יהיו אמיתות אלו חזקות מדיי וישירות מדיי, עלול להתמוטט המבנה הנאראטיבי בבסיס סוגסטיית המיתוס.
לעומת זאת כמעט בכל מקרה אחר תוסיף כל סאנקצייה לתהליך חיזוק הסוגסטיה ואמיתותה הנאראטיבית.

האדם אינו יכול וכלל אינו בנוי - אמוציונאלית וקוגנטיבית כאחת - ליפול לתוך ואקום סוגסטיבי.
_new_ הוספת תגובה



לקובי ולאלכסנדר:
אורי מילשטיין (יום ראשון, 18/08/2002 שעה 22:13)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. האדם הוא יצור חברתי משום שבלא דיאלוג לא ניתן לפתח תרבות אינטלקטואלית.

2. האינטלקט של האדם הוא כלי השרידות האופייני לו. הוא משתמש בו גם ליצירת מיתוסים ואתוסים שהיא בריאת תופעות, וגם לבירור מבוסס של תופעות לרבות של מיתוסים ואתוסים כפי שאנחנו עושים עכשיו.

3 הויכוח הישן האם האדם הוא טוב מנעוריו או רע מנעוריו הוא מגוחך. האדם הוא שרדן מנעוריו ולצורך השרידה הוא עושה דברים המתפרשים כטובים ודברים המתפרשים כרעים. אבל את מעשיו הוא עושה כתגובה לאיומים הקימים תמיד. אם לא היו איומים קימים תמיד היה מקום לשאלות שקובי העלה.
_new_ הוספת תגובה



אורי, כמדומני שאין בזה כל חדש
רון בן-יעקב (יום שלישי, 20/08/2002 שעה 0:25)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר דויד היום עמד על כך (אם אני זוכר נכון) כשכתב במסה על טבע האדם שאנחנו פועלים לא מתוך כוונה להגברת ''ההנאה'' (הכוונה לא להנאה במובן ההדוניסטי) שלנו אלא כדי לרצות (=הנאה) את המתבוננים, קרי החברה לה אנחנו שייכים. זאת אומרת, מערכת הממשטרת את עצמה באמצעות סנקציות ופרסים, אינדוקטרינציה ועונשים שמטרתה ריצוי [מרבית] חברי הקבוצה.

מכאן שאפשר לראות מקרים בהם אדם גורם נזק או סבל לעצמו מתוך דחפים לגורמים להעלת רמת הריצוי בחברה. הנאת החברה היא הנאתו שלו.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי