|
תופעה זאת מאד כואבת. ממי שעבר את אימי השרידות על תהפוכותיה וסממניה ,(שנמצאים בכל מנגנון וארגון,הרי שהנושא הוא קשה ושבעתיים) יהיה קשה לבקש שישתתף בכאב הזה ועוד בכתב.
הכאב הזה,או הרגשת הדחיקה ממעגלי עבודה,קהילה, חברה, היא תופעה שחוו אותה רבים וטובים. אלו מבינינו שלא יכולים, מעצם הוויתם, מחינוכם, ממורשתם, מאיזה סיבה שלא תהיה ואפילו מחינוך של הבית במנגנון פאטריארכאלי או מאטריארכאלי מצפה שה''מנגנון'' יסייע לו. הרי כמוך כמוני יותר משגדלנו על מושגים של ''שימת רגל'' וטיפוס ''על חשבון'' גדלנו על עזרה הדדית, אחים לנשק (ואת האחיות של החבר לנשק..טוב,קצת הומור), חבר'ה, אחווה של שדה הקרב, אחוות לוחמים, ועוד הסימנים היפים של כולנו בעצמנו בתוכנו ובתוכננו. גלויי הגבורה בשדה הקרב אינם נראים בהיי-טק,בפוליטיקה, בחברות-על ובחברת ''אגד'' למשל.
קח לדוגמא את התיאור התלמודי של גישתו של דוד המלך (ברכות ה ע''א)כשבאו אלי בני ישראל ואמרו:''עמך ישראל צריכים פרנסה''. אומר להם דוד:''לכו והתפרנסו זה מזה, אומרים לו:''אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו''. אומר להם דוד:''צאו ופשטו ידיכם בגדוד'' (כלומר,עשו מלחמה,קחו שלל והרימו מס).
נמצאנו למדים שבחברה בריאה חייבת להיות תלות הדדית פורה ומועילה.
במחשבה מעמיקה, המרכיבים שיצרו חברה עם ''עקרונות'' שרידות כמו שאתה מתאר לא יכולה להתקיים בחברה תיאוקראטית שכן שם הנביא ממליך מלך בשם ה'. או,במקרה של שאול המלך, אף ''קורע את מלכותו מעליו'' (כי מאסך ה' ממלך''.. ).
אצל גדעון רואים את אותו הדבר. עם כל הערכה הגדולה אליו ולגילוי המלאך (''לך בכחך זה והושעת את ישראל'') כל עוד שהוא היה חי, היתה שליטה מכח מעשיו, ענותנותו, גבורתו וכו'. ברגע שהוא ''נאסף אל עמיו'' התחיל הבלאגן עם הבנים שלו. נהרגו שבעים מבני הפלגשים בשכם ורבה המבוכה. משל האטד והסיפור עם אבימלך בתבץ (יש אומרים שזו טובאס של היום)ועוד הרבה מקרים דומים.
ובחזרה לנושא דידן,מפליא הדבר שישנן צמיחות מטאוריות של אנשים כשרוניים ובאיזה שלב שהוא הם מקבלים את ''תסמונת ההסתאבות''. מעניין למה? איפה הגוף הזה שנותן ''חוות דעת'' כל ששה חדשים כמו בצבא?
תראה את חברות הענק שקרסו כי שם לא היה מוסר. היה המון כסף,טריליונים,אבל לא היה מוסר עבודה. למה ,למשל, הכנסת ריקה בדרך כלל (למעט בהצבעות על טלוויזיה בשבת או נושא ''חיוני'' אחר), וזה די נפוץ גם בעולם. (חוץ מקנדה או ארה''ב שהנוכחות שם יותר נראית) אגב, כתבתי מכתב ליו''ר הכנסת על הענין הזה והוא אמר לי שגם יו''רים של פרלמנטים בעולם מתלוננים על זה.
ח''כ או ח''פ (חבר פרלמנט - שנקרא לו ''ח''פר חאפער?)
רציני שרואה בטובת העם חייב להיות שם בחלק הארי של שעותיו ביממה. אם הוא יודע שמעשיו חשובים ומאמין בהם ,הרי שמושבו שם ,ולא, הוא פושע בבוחריו. אבל, הרי אי אפשר בלי ''קומבינה'', אז באים לראות ולהראות ועושים '' חאלטורות'' שעליהם כבר נכתב ...
אז, ידידי, צריך לשנות את הפרדיגמה החשיבתית עם תובנות שלמעשה הן כל כך זרות למנגנון השרידות, לצערנו. הכוון לשינוי זה הוא, נראה לי, דוקא דתי. לא פונדמטאליסטי פאנאטי אלא תאוקרטי. מועצת גדולי החכמים,גדולי התורה ,דעת תורה,מסורת, בית ספר לטכסיסי מלחמה, משהו כמו הסנהדרין, הבנה של שפות רבות, מדעי המדינה אבסולוטיים (ללא סממני הישרדות אלא למידה את הנושא כך שיזוהה מיידית) - ''לא תלמד לעשות ככל התועבות'' אומר רש''י הא ללמוד אתה יכול כדי לדעת מה ואיך לא לעשות. ובעוד שאני כותב כמה מלים על הנושא אני רואה בעיני רוחי את הספרים שלך,כגודל אנציקלופדיה עברית,עבי כרכים ואותיות קטנות, על הנזק שגרמו לנו ולעולם כל מיני ה''שורדים'' למיניהם. עוד נדבר.
שנה טובה. מוטק'ה |
מדוע שום חבר נוסף בפורום לא משתתף בדיון הנוכחי?
