|
אני רוצה להזכיר לאדוני שתפקידה של הכנסת היא לבקר את מדיניות הממשלה ולהמליץ המלצות ותפקידה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת היא לבקר את מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה ולהמליץ המלצות. תפקיד הממשלה לבצע את מדיניות כמוגדר במצעי המפלגות והסכמי הקואליציה (שאסור שיסתרו את מצעי המפלגות מחשש של הפרת אמון הבוחר שזהו ערך יסוד בדמוקרטיה – ועל זה כבר היה לנו ויכוח פעם) ויובל שטייניץ עשה זאת שוב ושוב כמעט בכל עניין שנידון בועדה. ועדת החוץ והביטחון קיימה סדרת דיונים בעניין בחזבאללה והערכות מולו והוציאה סיכום לממשלה הקודמת. הממשלה ''לא הספיקה'' לדון בעניין. הוא העמיד את הממשלה ומשרד הביטחון עם הגב אל הקיר – כולל בנושאי החזבאללה, יירוט הרקטות קצרות הטווח (מערכת הנאוטילוס), שעות אימוני מילואים ועוד עניינים שצצו על הפרק המלחמה האחרונה - אבל הממשלה ומשרד הביטחון לא נישברו. מה שנשבר בסוף זה מדיניות הביטחון של ישראל. לכן מי שצריך להתפטר אלו ששימשו אז ועתה בתפקידי הביצוע ולא התייחסו כלל לעבודת הועדה. לכן יו''ר ועדה לא צריך לשלם מחיר אישי ופוליטי אם שתי ממשלות לא תיקנו את המעוות. באופן כזה כל חברי הכנסת היו צריכים להתפטר מתי שהוא כי לא קיבלו את דיעותיהם, המלצותיהם בכל עניין. והרי זה לא תפקידם של חברי הכנסת להתפטר.
לפי זה היה צריך יובל שטייניץ להתפטר ב-אוקטובר 2004 לאחר שביקר את הממשלה על שלא יצאה למבצע ''חומת מגן'' בשלב מוקדם יותר של האינתיפאדה כמו שהוא המליץ לממשלה. אבל אז לחורשי טובת הפלסטינים כנראה שזה לא היה חשוב כל כך, כי זה בסך הכל יובל שטייניץ הליכודניק שמרבה לדבר מלחמה לשווא..... ומה כבר הם מבינים בפלסטינים.
הססנות אינה מחדל אלא חשיבה שניה. וכבר אמר שמעון מנדס מילה על לידת אגדת הססנות אשכול. מעשה המלחמה הוא מסובך ומורכב ולכן ראויים ישראל שתמיד יעמדו בראש הפירמידה של מקבלי ההחלטות אנשים ראויים. שגם אם יש ויכוח פה ושם (ולא כל ויכוח הוא מחדל אלא להיפך, סיעור מוחות) שיהיו אנשים שידעו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון.
לשאלות שאתה שואל יש תשובות ארוכות ומורכבות. לא כל מלחמה היא כמו קודמתה ולכן היא איננה כמו זאת שתבוא מחר. הפקת לקחים צריכה להיות גם בנושא המדיני ולא רק בצבאי, כדי שיוסקו המסקנות לגבי המלחמה שהייתה והאלו יהיו הבסיס להמשך ותיקון למלחמה הבאה, שקרוב לודאי שתבוא.
הערה נוספת, שאלת המלחמות והאסטרטגייה של ישראל הן גם שאלות פוליטיות. פוליטיות לא רק במובן הבינ''ל אלא במובן הנמוך ביותר של איוש אנשים מתאימים למשרות הנכונות, תפקוד בעלי תפקידי הצמרת בממשלה ובצבא, דרך קבלת החלטות והגדרת מטרות המלחמה ומימושן הריאלי, בקרה בזמן אמיתי של ביצוע ותיקונים שוטפים בפעולה בשטח, התגייסות הממשלה והכנסת לסיוע וייצור המצב האזרחי בצפון ועוד עשרות ומאות סעיפים וסעיפי משנה בתחומים האלה ובמה שבינהם – וגם על זה ועדה שתקום תצטרף להתעסק.
מילה אחת על ועדת ליפקין שחק – לדעתי אם היא היתה צריכה להיות מוקמת היא הקדימה מעט את זמנה. שר הביטחון היה צריך לתת לצבא להשלים את תחקיריו בדרך המקובלת שהצבא מתנהל, בתהליך מתמשך ורצוף מרמת הפלוגה/גדוד ועד לרמת המטכ''ל. והצבא יודע לעשות את זה היטב ובצורה אמינה. ועדת ליפקין היתה צריכה להתחיל רק מרגע שנחתמו מסקנות המטכ''ל (לדעתי זה יכול להיות תהליך מהיר של כמה שבועות עד חודש). כניסת ועדת ליפקין בשלב זה היא הפרעה לתחקור האמיתי שצה''ל ח י י ב לעשות. מכאן שעמיר פרץ או שאינו יודע את זה או שיש לו מה להסתיר. או שהוא יודע ובכל זאת הוא רוצה להסתיר. החשש הגדול שלי שעובדות בסיסיות ומסקנות נילוות של חקירת הצבא ושל ועדת ליפקין יצביעו על פערים גדולים. הדבר הזה יכניס את מערכת הביטחון לסערה, מבולקה ורק יפגע בה. |
יש ממשלה ויש כנסת - נא לא לערבב
