|
אחת הסיבות למשבר בהתיישבות הכפרית השיתופית היתה שינוי סדרי העדיפויות מהותיים במדיניות הממשלה החל משנת 1977. ההגדרה של ע. צופיה היא במקום משום שהתנועה הקיבוצית והמושבית זכו להעדפה סקטוריאלית מאד משמעותית עד אותו מועד. הם לא ממש הבינו, עד אמצע שנות ה-80, שההעדפות לא יחזרו יותר וזה החמיר את בעייתם.
חלק מן המתנחלים סובלים מאותה תסמונת 'אנחנו בשליחות העם והוא לא ישנה את דעתו וגם אסור לו'. אלא שלמזלם של מרבית המתנחלים את החשבון השוטף בבנק לא מנהל עבורם גזבר אלא כל משפחה (או נציגה) לבד. בדרך הזאת דפי החשבון שהבנק שולח מבהירים מיד את המצב לאשורו. כך שהם יותר מחוברים למציאות הכספית ממה שהיו מרבית המושבים והקיבוצים בפרוץ המשבר של אמצע שנות ה-80.
אם תרצה אמצא את הפעם הקודמת שדנו בנושא הזה, שם הסברתי את עמדתי בצורה יותר מפורטת. |
שני העניינים דומים ועוד איך
