|
חשוב! מחיר טפטופי ההרג ושאלת ההכרעה הכללית. סיכום חשוב | |||
|
|||
1) שאלה בסיסית כאן היא שאלת ההכרעה. שהרי ברור, שהרג כמה אזרחים כל פעם, כאשר יש שם פיצוץ אוכלוסייה, לא רק שלא ירתיע אותם, אלא יגביר את זעם רצון הלחימה שלהם, ויסחף לטרור עוד ועוד, אוכלוסיות שלמות. הדבר הזה גם יגביר את סולידריות ארצות ערב עם הטרור, יביא להזרמת כסף ואמל''ח לשם. ואנו ניתקשה להפעיל לחץ מדיני נגדי לעצור את זרימת האמל''ח והכספים ממדינות רבות לטרור, שהרי תמונות הילדות והתינוקות הרצוחים יתנוססו בוקר בוקר בעיתון ובחדשות הטלויזיה בעולם. 2) הדבר יגביר גם את הסאוב הפנימי ואווירת סדום בישראל למימדי ענק שטרם ידענו עד כה. שהרי, גבור הטרור עם התעצמות המשאבים שיוזרמו אליו, יביאו את ממשלת אולמרט להטיל אימה עם מצג רוח פטריוטית מלאת שגב המדבירה מחשבה יוצרת ויוזמת. בשם האוירה הפטריוטית שתגבר עקב מצוקת גבור הטרור, יסיח ממשל אולמרט ובכירי הממשל את דעת הציבור מהעלאות מחירים ענקיות ושאר מעשי שחיתות ופשיעה כלכלית שיגברו מאד (כך למשל, כל פעם שהיה ארוע מושך תשומת לב לאומית, כגון עקירת גוש קטיף, ניצלו התעשיינים והקימעונאים הגדולים את הסחת שימת הלב והיגניבו לנו עליות מחירים, וכתבתי על כך). 3) והרי אנו גם יודעים, כל פעם שמבוצעים מעשי פשע או פשעים נגד האנושות, מצוקת המלחמה גוברת עקב הפשעים, או אז עולה ברמה קולם של האנשים הירודים, צרי המוחין, הלא יעילים והלוא יוצלחים, שזו שעתם הגדולה לתפוס טרמפ, ולעלות על גלי מצגי פטריוטיזם ושילהוב ההמון. תגבר מאידך בריחת המוחות המבריקים, היוצרים והיוזמים ואנשי המדע מישראל, שכן יחושו בחנק ובסאוב הסוגרים עליהם. 4) עקב בריחת המוחות, עליית הלא יוצלחים לצמרת, הסאוב והפשיעה הכלכלית, עקב כל אלה גם תצטמק כלכלת ישראל. בפרט שכספי סיוע והשקעות חוץ יחדלו להגיע, שכן מי רוצה להתעסק ולעזור או לבנות על מדינת פושעי מלחמה השקועה בטרור, פשע ושחיתות עד עומק צווארה? ובכן, רצח בטיפטופים (רצח בערבון מוגבל) לא יכריע, אלא יגביר את כל הרעות למימדי שיא. 5) השאלה היא אכן שאלת ההכרעה. כתבתי פעם, שבעתיד, יהיו אוכלוסיות צפופות שיעסקו בביזה וסחיטה של אוכלוסיות יצרניות. מדובר כאן בשני אוריינטציות השרדותיות - יצור מול בזיזה (ראה קישור למטה) ויתכן שלא יהיה מנוס, כתבתי, אלא לפתח מיני-פצצות גרעין לדילול אוכלוסיות בעייתיות. רבים ומתחסדים היתקיפו אותי על דברי, אך מעניין שבאותו זמן בערך, כמה ימים אחר שכתבתי את דברי, בסביבות יוני 2001, התפרסמו אמנם ידיעות בעיתונות חוץ על כך שארה''ב החלה במאמצי פיתוח של מיני-פצצות גרעין. האם יש כאן סתירה עם גישתי המתריעה כנגד פשעי מלחמה? שוב עולה שאלת המידתיות. יש מצבים שאין מנוס. האם הירושימה היתה פשע מלחמה? כן ולא. כאשר הרעה מונעת גדולה ממנה. ראה החלק השני (למטה) של מאמרי: הבנת מהותו של הטרור הערבי - וקישורים לשני רשימותי אודות 2 אסטרטגיות ההשרדות הבסיסיות | |||
_new_ |
חשוב! שתבין על מה שאתה כותב | |||
|
|||
יוצאות לך קביעות חד משמעיות שכאילו אם נעשה א' ייצא ב', ואתה פוסל את כל 20 האפשרויות האחרות. אתה לכאורה יודע מה יהיה מחר, כאשר אתה מוכיח בורות במה שקורה היום. אין רצף ענייני בין מגוון הנושאים שהעלאת, והם כלל לא מתחברים האחד לשני. אתה פועל על אוקטבה אחת, ולכן גם מזייף את המציאות. פרשנותך רדודה, חסרת הגיון ומשען, מגמתית, או נכון יותר לומר - פופוליסטית. ''האם הירושימה היתה פשע מלחמה? כן ולא.'' מה זה? שוב פעם אולמרט עשה משהו ולא עדכן את פרץ? | |||
_new_ |
רגע. לא הגיוני? לא סביר? מערכת ולא תרחיש לינארי | |||
|
|||
ברור שיש אפשרויות אחרות. אך השאלה היא מה סבירותן. אין כאן תרחיש לינארי טהור, דהיינו קו אחד המתפתל דרך כל נקודות המצבים שציינתי. שים לב, שכשקראת זאת, התעוררה בך במידה כלשהיא תחושה מעט סוחפת, שהדבר נכון, הגיוני, ובעיקר - לא שרירותי. לא כן? וזאת משום שלא גלשתי מנקודה לנקודה בשרירותיות (ואף נקודה אינה באמת מותירה בך את התחושה כאילו היא שוללת בשרירותיות את כל הנקודות החילופיות (מרחב המצבים האפשריים) הנימצאים איתה באותו מישור או קטגוריה. וזאת למה? כי פרשתי סצינה, יותר מאשר הבאתי השתלשלות קווית שרירותית. ובסצינה, הנידבכים הבונים אותה תומכים זה בזה. כך איפוא, כל נקודה כאן (כגון: שחיתות) ניתמכת ונימצאת ביחסי גומלין עם כל נקודה אחרת (השחיתות כאן, היא תוצר של הסאוב שהוא תוצר של ההידרדרות לפשעי מלחמה ופיתוח הדחקה/עיוורון מוסרי. פשעי המלחמה, ביחד עם השחיתות, גם מעלים למעלה את הלא יוצלחות והלא יעילות, ואלו מצידן, בהילוך אחורה, מחזקים את השחיתות ואת הסאוב. כתוצאה של הלא יוצלחות חלה הצטמקות כלכלית, אך זו, ההצטמקות הכלכלית, היא גם תוצר של צמצום השקעות חוץ עקב הטרור (שבתורו עולה כתוצאה מפישעי המלחמה ושואב עידוד מהסאוב והקריסה), ועקב הסאוב והשחיתות (שהרי מי ירצה להשקיע במדינה מושחתת?) וכך הלאה, תוכל בעצמך להמשיך. הנה כאן אתה רואה: 1) נידבכים המחזקים זה את זה אהדדי. 2) תהליכי היזון חוזר שהינם מחזקים עצמם self reinforcing 3) ובעיקר, אין מדובר כאן בתרחיש קוי (לינארי) אלא במשהו שונה לחלוטין - מערכת עם יחסי גומלין מחזקים אהדדי בין הרכיבים. ביקורתך חלה לגבי הצבה קוית של נקודות ארוע, אך אינה חלה לגבי מערכת מהסוג שהיצגתי (תוכל לקרוא על מערכות אינטגרטיביות בפרק 6 בספרי ''חלוקת קשב''). | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |