| ואז, עבורו מדובר בארץ סבירה ואף נעימה. למשל, אף שיש הבדלים אינדיבידואלים בין אנשים ביכולת לביצוע תפקידים מורכבים ויש הבדלי אישיות הנגזרים מהבדלים מוחיים מסויימים, הרי שהדבר מתבטא רק בתקרות הביצועים, ואין לו אפקט ניכר בהתנסות היום יומית. וכך, לעיתים אדם מוצא את עצמו שואב נחת מהגיוון האנושי העצום בארץ הזאת, אתיופים, עיראקים, מרוקנים, ערבים, יקים, רוסים, פולנים וכד', כשכל אלה מוסיפים יחוד וגוון נעים, באופן השיח שלהם, במראה השונה, באיכויותיהם היחודיות להם.
אלא, שלעיתים אדם עשוי כאן להתקל, בניגוד לכך, מהתנסויות מהקשות האפשריות בכלל, ועומד מול אבסורד, אבסורד קשה וצורם, במלוא פריסתו המבאישה. אני נתקלתי באבסורד כזה, עקב תרומה יחודית, עוד מגיל 19 (בשרותי הצבאי, שהיה אגב, בשלב התחלתי זה של חיי הבוגרים נעים וזכיתי להערכה רבה), וגם כאשר חלאות אדם שפעלו ההפך מהסביר, בעטו בפני בעקבות תרומת ענק, והחמדנות שעוררתי בחבורת זאבים אנושית. וכאשר אתה נזרק לכלבים, אתה עשוי לעורר יצרי פרא, וכך ניתקלים גם בחלאה הרבה הקיימת בארץ הזאת. והרי אתה בעצמך קורא: שעור הגנבות, האלימות, המעילות, מעשי הסדום מצד גבוהים בצמרת, הסאוב. אלא שאתה באופן אישי, כפי שכתבתי בתחילת הדברים, לא ניתקלת באבסורד שקיים כאן, בשכיחות גבוהה יותר מאשר בעמים רבים אחרים ככל הנראה, והתנסותך לרוב היא מהסוג הנעים, כך שקל לך לשאת גם תופעות פחות נעימות הקיימות כאן. |