  
  
  
|
 |
|
||
  אני חושב שאתה טועה |
|||
|
|||
לפי מה שאומרים אנשי המקצוע שאני מכיר בנגב הדרומי גידוד הוא לא דבר שגרתי בגידול זיתים. זה נכון גם בעצים שגילם מעל 15 שנה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני חושב שאתה טועה |
|||
|
|||
יתכן מאוד. בקבוץ שבו אני חי התגורר במשך זמן מה יהודי מצרפת שמומחיותו בחקלאות ובעיקר במטעים היתה מעל לכל ספק. הרבה דברים נעשו כאן בניגוד לדבריו ולא עלו יפה. הוא סיפר לי שהמדריך החקלאי לא יעץ לבצע גידוד. (גיזום נמרץ היו מילותיו) לכן הלך על דעת עצמו וגזם את עצי הזית בזה אחר זה. הוא הקדיש לכך שעתיים ביום. איש לא שאל למעשיו כי הוא מומחה ידוע. התוצאה היתה מביכה. בשנה שלאחר מכן היה יבול עלוב מאוד. אך כעבור שנה (בשנה שעברה) נשבר שיא היבולים וכמות השמן שהופקה כאן עצומה. הוא עצמו עזב הרבה לפני כן. את הדברים הללו ידעתי מפיו וחששתי להפיץ אותם לפני שבמו עיני ראיתי את התוצאות. העצים שהוא גזם היו בני עשר או אחת עשרה. אגב אין לי מושג למה החליטו לקרוא לגיזום הזה בשם גידוד. ככל הידוע לי נקרא קטיף התמרים בשם גדיד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשמח אם תעזור לי ללמוד |
|||
|
|||
אין לי מושג מדוע קראו לעניין גידוד. מעברי בגידולי שדה אני יודע שעושים גדודיות לפני שזורעים כותנה. מצד שני אולי המושג גידוד (היום אומרים שילוד) משמש להבדיל גיזום נמרץ מגיזום רגיל (חזירים וענפים יותר קטנים) בכל מקרה אשמח ללמוד עוד על גידוד באמצעותך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשמח אם תעזור לי ללמוד |
|||
|
|||
ואני אשמח אם תעזור לי. עברית היא שפה יפהפיה שאני אוהב. כשאני נתקל במילה שלא הכרתי עד כה אני מנסה להתחקות אחר המקור או הסיבה. תראה כמה שמות יש בעברית לליקוט של יבולי השדה. לקט זה אחד מני רבים. קטיף ענבים זה בציר. קטיף תפוחים הוא אכן קטיף. אבל זיתים לא קוטפים- קטיף זיתים נקרא מסיק. איני יודע מה זה בולס שיקמים. גם לשיקמים יש פרי (ג'ומס). בתמרים עושים גדיד. במילה גידוד נתקלתי כאן בפורום באותה הערה של מר קרסנטי ממגדל. קרסנטי היא משפחה מוכרת לי מילדותי. העברית של הטבריינים - לא כל כך. אבל זה נושא לקומזיץ. חלק מעבודות חקלאיות שונות שעשיתי בחיי היה כרוך גם בהעברת עצים בוגרים ממקומם ונטיעתם מחדש. ההכנה העיקרית היתה גיזום נמרץ של הצמרת כולה. לא קראו לזה גידוד. בבית לחם קיימת תעשיה ענפה של מוצרים מעץ זית. בעיקר מזכרות נוצריות אך גם רהיטים. אומני העץ של בית לחם החזיקו מלאי גדול של עץ בחצרותיהם. מרבית העץ נאסף מכרמי זיתים בהר יהודה. אפשר היה למצוא בחצרות אלה גזעים עבים למדי אך מעולם לא היו שם עצים שנעקרו. התעשייה הזו מתקיימת על גזם. לעתים נדירות מאוד עקר ערבי עץ זית מחצרו ומכרו. מהתבוננות זו יכולת להסיק שיש ויש גיזום רב ואפילו נמרץ במטעי הזיתים ביהודה ובשומרון וכי סיפורים על השחתה, עקירה או כריתה צריך לבדוק בשבע עינים. הסתמכות על דברי עתונאים או על דברי איש שב''כ אינה מספקת. מה גם שהעתונאים המדווחים ידועים כעויינים למתנחלים ואילו השב''כ שהינו מוסד ריגול פנימי לא ימסור מידע אלא אם זה יקדם את מטרותיו. מטרות אלו אינן ידועות לי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשמח אם תעזור לי ללמוד |
|||
|
|||
יש לי שכן שעסק בהעברת עצי זית בוגרים. גם הוא אומר שבעצם עושים שילוד (גידוד) לפני ההעברה של העץ וגם צריך למרוח את הגדמים בצע הגנה. עוד שכן (קצת יותר רחוק, אבל עדין בנגב הדרומי) אמר לי בעצם אותו הדבר. כאשר רוצים לבנות וקיים עץ בשטח המתוכנן עושים שילוד ומעבירים אותו למקום חדש. האיש כבר עוסק בגידול מטעים והדרכה הרבה שנים. הוא גם אמר במפורש ששילוד היא לא פעולה שגרתית או מחזורית. במטע זיתים עושים שילוד אם וכאשר יש בעיה עם התפתחות העץ (מחלה, או בעיה שקשורה בקרקע עליה נטוע העץ...). אני מקבל את האמירה שלך כי ''סיפורים על השחתה, עקירה או כריתה צריך לבדוק בשבע עינים''. אבל מוסיף שצריך גם לבדוק את הסיפורים שאין ולא היתה השחתה, כריתה או חבלה. זה ודאי נכון כאשר מנסים להציג עמדה מוסמכת. זה גם נכון כאשר קוראים סיפור שמביא מישהו שיש לו אינטרס פוליטי ברור. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי