|
כל הגישה של המאמר מבוססת על שוויון בין יהודים וערבים בארץ הקודש. ולא היא. אין שוויון, ולא יכול להיות. ארץ ישראל היא ביתו של עם ישראל, ולא של שום עם אחר. העובדה שאחרים השתלטו עליו מדי פעם איננה משנה כהוא זה את הטעם היחיד המצדיק את ישיבתו של עם ישראל בארץ ישראל. ברגע שאוכף החוק פוגע בחוק היסוד הזה של מדינת היהודים, הרי הוא הופך בעצמו לפורע חוק, ולא משנה איזה שופט נתן את ההוראה, שכן זו פקודה בלתי חוקית בעליל.
יתר על כן, הצדקת גירוש יהודים והריסת ביתם בטענה של כיבוד החוק, גורסת כי כל ריבון רשאי וראוי לעשות את מה שעולה על רוחו ביהודים, אם רק יעביר את החוק הדרוש. הערבים רוצחים, הגרמנים משמידים, והכל בחסות החוק. ואם לא די בכך, הרי שהקולות העולים מתוך תומכי שלטון החוק קוראים לשימוש באמצעים יותר תקפניים נגד יהודים היושבים על אדמתם, רוצה לומר, לירות בהם, כפעולת מנע. אבו וילאן אומר זאת בריש גלי, וכן ניצב בדימוס אריה עמית.
מי שאיננו מקבל את האקסיומה שהריבון היחיד על ארץ ישראל הוא עם ישראל, מקומו איננו בארץ ישראל אלא בכל מקום אחר בעולם בו עקרון השוויון הוא הראשון במעלה. דנמרק היא מקום מצוין, צרפת, באלי, ניו-יורק, ואולי גם בגדד. שם כולם שווים בפני הג'יהאד. |
שוויון
