| כתבתה: '' בעלי הזיכרון זוכרים בוודאי שלפני 30 שנה, כאשר פתחתי במגעים הסודיים עם הנהגת אש''ף, הייתי כמעט האדם היחיד בישראל שהציע לנהל משא-ומתן עם הארגון, שהוגדר אז רשמית כ''אירגון-טרור''. היו דרושות לממשלות-ישראל כמעט עשרים שנה כדי להגיע לאותה הנקודה. עכשיו אנחנו מתחילים שוב מאותו המקום.''
רק שבינתיים קרו שני דברים:
א- הפלסטינים פתחו באופנסיבת טרור, אשר שינתה כלפיהם לחלוטין את היחס של העולם, ובמיוחד של הציבור הישראלי.
ב- אחרי שהשתמשו ''בתחמושת'' של המתאבדים, הסתבר להם ולנו, כי תחמושת זו, עם כל אכזריותה, אינה מועילה להם.
האם אפשר להתעלם מעובדות אילו, ולהגיד כי אנחנו ''באותו המקום'' ? |