| אלא שזוהי לא היתה מטרת המלחמה. אורי אבנרי מערבב ומבלבל בין מטרות המלחמה לבין תוצאות הלוואי הנובעות ממנה (ושהאמריקאים או שנהנים מהתוצאות או סובלים מהן). אמריקה לא היתה יוצאת למלחמה התוך כוונה לשנות משטר של מדינה שתהווה גם בסיס להמשך פעולה באזור. מי שטוען כך הוא רשלני או בעל כוונה להכפיש את אמריקה.
הרי אף אחד לא יאמר שהאמריקאים יצאו למלחמה כדי לפצל את העם האמריקאי בין תומכים למתנגדים, אף כי זוהי תוצאת לוואי של המלחמה. האמריקאים יצאו למרות האפשרות או החשש להתנגדות למלחמה מבית, שהיתה מזערית בתחילה וצמחה יותר אח''כ (סימפטום לבנון?).
האמריקאים גם לא יצאו למלחמה כדי לסייע לחינוך החילוני בעיראק, אם כי קראתי שהם שפכו כספים גם לעניין הזה. אמריקה תקועה בעיראק והיא חייבת לעשות מהלכים שיסייעו למשטר החדש הקם תחת חסותה ויקלו עליה לשהות בעיראק כל עוד היא רואה צורך בזה.
הזמן זורם, החיים עוברים והמדינות פועלות. שינויי המשטר מתבקשים והמתגלגלים בעיראק גם הם אינם מטרת המלחמה, אלא תוצאה שלה. האמריקאים פועלים בהגיון ובמתינות יחסית ומנסים להרים את עיראק פאזה לכיוון של מדינה דמוקרטית, על אף הפערים הלאומיים, הסטוריים, תרבותיים, דתיים בין מרכיבי העם העיראקי. הצלחת המהלך הזה אינה מובטחת כלל, אבל מן הראוי לנסותו לראשונה במדינה ערבית. זהו תקדים חיובי. |