  
  
  
|
 |
|
||
  כן. ההרמנויטיקה של האנס גורג גאדאמר |
|||
|
|||
לא שמעתי על הנ''ל .אם כי זה אמנם לא אומר כלום .מתי הוא החל החל להשמיע את רעיונותיו האלו בשנות ה80 או בשנות החמישים שישים ? ולגבי הפילהרמונית של ברלין היא אולי מנגנת יפה אבל זה לא נחשב אין בכך משום תרבות מקורית רק חזרה על יצירות שכבר נעשו בעבר ( הרחוק בדרך כלל ) . וגם הפילוספים הגרמניים החשובים מעניינים שלך הם אולי מעניינים אבל לא מספיק כדי יהפכו למובילי רעיונות ותנועות כמו דרידה ולאקאן או כדי שמישהו ישמע עליהם מחוץ לחוגים מצומצמים מאוד בגרמניה ובין הגרמנופילים הפנאטים כמוך . וים ואנדרס כידוע לך הוא במאי שהחל לפעול עוד בשנות השישים או השבעים וסרטיו הידועים ביותר כמו מלאכים בשמי ברלין הם משנות השמונים ומאז לא שמעו עליו הרבה . כך שאינני רואה מה הרלבנטיות שלו לעניינינו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כן. ההרמנויטיקה של האנס גורג גאדאמר |
|||
|
|||
וים וינדרס כמדומני היה במאי משפיע בשנות השבעים והשמונים אולי גם ראשית שנות התשעים .אבל לא באמת תופעה יוצאת דופן בכל קנה מידה. . הסרט של ונדרס ''מלאכיםב שמי ברלים הוא מאמצע שנות השמונים.וזה כמדומני הסרט הגרמני החדש ביותר שנחשב ליצירת מופת מודרנית בכל קנה מידה . אבל דומני שמוסכם בעיני הביקורת שמאז ונדרס רק התדרדר ובכל מקרה הוא מעדיף לעסוק בסרטיו האחרונים בניתוח החברה האמריקנית ולא הגרמנית דווקא . אם אני צריך לבחור את התופעה הגרמנית החדשה ביותר שהשפיעה על חיי התרבותיים וחיי אנשים שאני מכיר הרי זה הספר ''הסיפור שאינו נגמר '' של מיכאל אנדה שבמקורו יצא ב-1979 והוסרט ( בידי האמריקנים ). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנה, בעצמך נתת דוגמא נהדרת. |
|||
|
|||
וגם עוד ספר נפלא שלו מ-1984 שתורגם לעברית ''ראי בתוך ראי''. לדעתי התפשטות הפוסט מודרניזם האופנתי הצרפתי מאפילה על יצירות תרבות רבות. כאילו אמרת שהתרבות האמריקנית גוועת, וכי איזה פילוסוף אמריקני חשוב אתה יכול להביא מ-2 העשורים האחרונים? או סופר חשוב? הרי סול בלוו, ברנרד מלמוד ואחרים בעקר כתבו בשנות ה-60 וה-70. ועם זאת יש טום וולף ופוקויאמה, כמו גם רורטי ופנרוז ועוד רבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובנוסף, גם התרבות האנגלית גוועת? |
|||
|
|||
כולנו מכירים את ג'ויס, ויירג'ינייה וולף גרהם גרין. או הפילוסופים פופר, ג'והן אייר, אוסטין, ברטנרד ראסל. אך מה ב-20 השנה האחרונות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובנוסף, גם התרבות האנגלית גוועת? |
|||
|
|||
יש הסופרים מרטין אמיס וג'וליאן בארנס . יש את סדרות הטלוויזיה הבריטית הרבות מספור המופצות בכל העולם, סדרות כמו ''מונטי פיטון '' ''המפצח ''''פשוט נהדרת'' כו אדוני השר'' ''הפתן השחור ''ועוד רבות . . הגרמנים לא יכולים להצביע אפילו על סדרה אחת כזאת . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובנוסף, גם התרבות האנגלית גוועת? |
|||
|
|||
אל תשכח שאנגלית היא השפה הבינלאומית כיום. בסוף המאה ה-19 היו אלה גרמנית וצרפתית במדה רבה. לכן, אם אתה מדבר על סרטים, ברור שסדרות דוברות אנגלית נפוצות יותר מסדרות גרמניות, וכך לגבי ספרות. לכן, זה הישג יחיד במינו שסרט נפלא, בעל קונספצייה קולנועית יחודית כמו Heimat של הבמאי הגרמני אדגר ריטץ, בשני חלקיו, הופץ לקראת סוף שנות ה-80 בכל העולם. כך, יש להבחין בין יצירות ספרות וסרטים, ובין פילוסופיה. פילוסופיה צרפתית, חרף השפה, מתורגמת בהרחבה לאנגלית ומופצת במערב, והפכה לדומיננטית, באופן המאפיל על תרומות תרבותיות אחרות. עם זאת, הרי ראה את התרבות האנגלית: מה היא הספרות האנגלית כיום לעומת ספרות ושירת שנות ה-20 ה- עד ה-40: אלדוס האקסלי, א.מ. פורסטר, ג'ימס ג'ויס, וירג'ינייה וולף, ו.י. אודן, עזרא פאונד, ט.ס. אליוט, זיגפריד ששון. או סופרים ומחזאים נודעים בשנות ה-50 וה-60 כמו גריהם גרין, סומרסט מוהם, פיטר שפר. או הקולנוע האנגלי: האם יש כיום במאים בשיעור קומתם של דיויד לין, פיטר ברוק ואחרים משנות ה-60 וה-70? או פילוסופים כדוגמת ויטגנשטיין, פופר, ראסל, אייר, אוסטין? ואף על פי כן אינך ממהר להספיד את התרבות האנגלית. קח בחשבון אם כן גם את מחסום השפה. אנגלית (ואף צרפתית) נפוצות בעולם הרבה יותר מגרמנית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי