  
  
  
|
 |
|
||
  פרשנות יהודית שהיא ראי לחמאס |
|||
|
|||
הפרשנות היהודית של נסים ישעיהו משועבדת כולה להרג ולמלחמה. הוא מוביל את הקורא להתנגדות לעכשוויזם, כל עוד מדובר בשלום עכשיו. הוא לא מתנגד להתנחלויות עכשיו, הוא לא מתנגד למלחמה עכשיו, הוא לא בוחר בחיים, אלא במוות, הרוג את השאהיד והשמד את בני משפחתו, זו תורתו היהודית; ממש תמונת ראי לאותו דרשן במסגד בעזה הקורא להרוג את השאהיד היהודי (המתנחל או החייל שמוכן להגן עליו עד מוות) ומשפחתו. נסים עדיין חי במושגי מסעות הצלב של ימי הביניים. להרוג, להשמיד והשם יהיה עימך. זהירות. לי הוא נישמע כמו שבתאי צבי במסווה פרשנות יהודית כאילו מלומדת. מפחיד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אדון ספירו: כנראה שלא הבנת את נסים או |
|||
|
|||
שאין לך הכלים להבין אותו. האם אתה מסביר רצח של שאהיד כמעשה של חוסר ברירה? לפי דבריך, כנראה שכן. כלומר,מנגנון הבחירה של האדם משאיר אותו מסווג כאדם אף על פי שהוא מחריב את עצמו ואת העולם שנברא עבורו. הרי בתנ''ך כתוב: ''לעבדה ולשמרה''. ראה מה בראתי ותן לבך שלא תקלקל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה, זו לא תגובה מהסוג שאתייחס אליו, |
|||
|
|||
אבל תודה על הסיוע. יש אנשים שויתרו על הבחירה החופשית; הם נעלו את עצמם בדעות מסוימות ולא תזיז אותם גם אם תהפוך שמים וארץ; שום עובדות לא יזיזו אותם. אז חבל לעסוק במאמצי סרק. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה: נסים לא יתמודד עם מי ששובר לו את הדוגמה |
|||
|
|||
מוטקה: דווקא נסים הוא דוגמא מצויינת למי שויתר על זכות הבחירה. הוא כלוא בתוך הדוגמה הדתית, ועל כן אין לו דבר משלו, אלא כל הזמן רק מאחרים. תקרא את הפרשנויות שלו. הכל ציטוטים ממה שקרוי ''ראשונים ואחרונים'' שנועדו לעגן את הדוגמה הדתית שהוא מפיץ. לכן למשל, הוא בכלל לא מתחיל להבין את תופעת השהידיות. אילו הפעיל חשיבה עצמאית וביקורתית, אילו הפעיל את המכשיר הנפלא הזה שניקרא תבונה וביקורת (כמו גם ביקורת המקרא), באחת, אילו אימץ כמה עקרונות של חשיבה מדעית, היה בוודאי מבין שהשהידיות הפלסטינית אינה איזו תכונה הטבועה בעם הפלסטיני, אלא היא ביטוי ליאוש נורא, לחוסר תקווה שישראל דחקה אליהם את הפלסטינים. השהידים נופלים למלכודת כפולה: אי התקווה מחד גיסא, ודוגמה דתית קנאית מאידך גיסא. השהידיות הפלסטינית, בהיבטיה הדתיים, לא שונה בהרבה מהשהידיות היהודית מתנחלית. כאן ושם יש ניצול ציני של קנאות דתית והיתלות באל ''הכל יכול'' (עוד המצאה אנושית שנסים לא שמע עליה) ובמי שמינו עצמם לנציגיו עלי אדמות (גם על כך לא שמע נסים) כדי לקטול חיים. אבל נסים לא יבין זאת. הוא קורבנה של הדוגמה הדתית, שאחת מסימניה, התגייסותו לעבודה מסיונרית כדי להפיצה בינינו. (וגם זה לא חדש, כך עושות מרבית הדתות). בניגוד לנסים, אני לא ויתרתי על זכות הבחירה. לא גדלתי בבית שמאלי או ימני. גדלתי במקום שלא הסתירו ממני את המידות הטובות (את הידיעה). על בסיס הידיעה המצטברת אימצתי לי את הגישה המדעית ביקורתית שמאפשרת לי לעמוד כאיש מיעוט מול הלבה הרותחת של הדוגמה הדתית והלאומנות החילונית. אבל נסים לא יבין זאת, כי זה לא כתוב במקורותיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המלכודת שלתוכה נופלים השהיד איננה כפולה אלא משולשת |
|||
|
|||
נוסף לשני הגורמים שכבר צויינו בדבריו של מר ספירו, קשה להתעלם מעובדה אחת נוספת: היחס של החברה הערבית לחיי אדם (באשר הם) הוא ממש מחפיר. אני אומר זאת מתוך התבוננות קרובה וממושכת לתוך החברה הזו. ודוק: כוונתי ליחס החברה הערבית לחיי אנשיה היא ולא לחיי אוייביה. הדבר נלמד בעיקר ''לאחר מעשה'', כלומר מיחסה של חברה זו אל המוות ואל האובדן. ביכולתי למלא את האתר הזה באין ספור דוגמאות מזעזעות שבמו עיני ראיתי. ודוק נוסף: אין כוונתי למקרים של קיפוד חיי אדם בהקשרים דתיים (כגון גאולת דם, שמירה על כבוד המשפחה וכו') אלא למקרים ''רגילים''. ועוד דוק: כוונתי ליחס החברה הערבית לחיי אדם במובן הרחב - היינו גם היחס כלפי החלש, הנכה, הלוקה בשכלו וכו'. כאשר החברה הערבית מקוננת על מות אנשים בקירבה, ראוי, איפוא, להתבונן על הקינה הזו גם מבעד לפריזמה של יחסה - בפועל - של החברה הזו אל המוות בדרך כלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון: האם אפשר למזג את הקטבים .. או.. |
|||
|
|||
שאנחנו צריכים לתת את ה''תחתונים'' כדי להגיע לסכוי לחיות יחד. אני לא בטוח, במחילה, שהידע המצטבר שאליו אתה מתכוון, כולל את רוחב ועומק הסוגיא הזאת של ''שאהידים''..בי להכנס למתנחלים, בטחון ישראל, תפיסות עולם ''וועלט אנשאאונג'' השקפת עולם בגרמנית, אני לא מסכים לכיבוש ומעדיף להתנחל מאשר להתנשל ארץ ישראל. (אגב,גדעון, עשית לי צביטה בלב עם הענין של הברית מילה שהזכרת... ''אילו היה לי העוז''...הרי אתה אחי, ואנחנו ''תקועים'' עם זה..שלשה מתוך חמשת הבנים שלי מלתי בעצמי,לא נעים קצת..ולא נורא בכלל) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון, תודה על התגובות. |
|||
|
|||
אני מניח שבזכות הכותרת של תגובתך, יותר אנשים יקראו את המאמר שכתבתי בניסיון להבין מהו מוסר החמס בו אתה מבין הכי טוב. תודה, תמשיך כך. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון ונסים - ענוותנות חילונית ויוהרה דתית |
|||
|
|||
באייל הקורא מופיע מדי פעם מגיב כזה או אחר ושופך על הקוראים הסבילים ערימות של הגיגים דתיים, שרובם מתברר, מועתקים ישירות מפרסומים של מחזירים בתשובה. מגיבים אחרים נוהגים מפעם לפעם לנסות ולפקוח את עיני ההדיוטות-השבויים-שעגלתם-ריקה בספורי בית רבן ומיסטיקה תאולוגית כזו או אחרת. בארץ הצבי אין צורך להמתין במתח להופעה מחכימה שתבוא באקראיות גחמנית. יש טור קבוע ושבועי על פרשת השבוע. אין האמור לעיל בא כדי לגרוע מערכו של הטור התכול. נהפוך הוא. קוראי האתרים הם אנשים ששואפים ללמוד, לדעת ולהחכים. אולם נראה שמטרתם של כותבי הטורים הללו שונה. בדיון האחרון שניסיתי לפתח, הגענו מהר מאד לאותה ''תקרת זכוכית'' שמאחוריה מקפדת הדת, בסרובה להתמודד עם שאלות על מהותה שלה, או יותר נכון על מקורה. הסתובבות במעגלים רקורסיבים מאפיינת את האופן בה כותבי הטורים מגיבים להשגות על דבריהם. הסתמכות על כתבי הקודש כדי לאשש את דברי הקודש, תוך סרוב להתייחס לתזות חיצוניות. ''אמונה היא עניין שבלב'' יענו בנסיון לסכור פי המתנגד ''אמונה היא על פי בחירתי החופשית'' ינסו שטיה חלופית. אך, כשישאלו על מהות אותה בחירה, אותו חופש או על פעולת הלב שבוחר להאמין, יגיבו או בהתעלמות מזלזת בקטני האמונה או בצלילה קמוקה יותר למעמקי הרקורסיה. יפה הגדיר זאת אלכס כשכתב ''ויכוח עם אם מאמין עלול להתגלות כמוגבל ברמת טיעוניו השונים'' כשדוגמה יפה כיצד נסיון לדיון עניני גולש מהר מטה להתחפרות רליגיוזית נמצא בפתיל הזה לפחות שני כוחות פועלים כאן. מצד אחד, מה שאולי אפשר לכנות שובניסטיות מתנשאת שדימוי העגלה הריקה מגלם אותה יפה - הדת ממלאת את עגלת הוויותו של האדם, והשאר כבהמות מתהלכים רקים כשקים. נכון שהדת יכולה להציע סוגים מסוימים של משאות, אולם רוב רובה של העגלה הזו מלא באבנים גדולות, גולמיות ומעיקות בעובשנן. מצד שני היא היראה ופיק הברכיים שחש כביכול האדם החילוני שחוש משום מה שחוסר הידע שלו במדרש רבני הוא אכן משמעותי ולכן עליו לחוש ענווה בפני כל פרשן דתי לעת מצוא, ולנהוג בו מידת דרך ארץ וכבוד. אכן צריכים לנהוג כבוד ודרך ארץ בפני כל אחד מבאי האתר, אך מנהג זה חייב להיות אהדדי. אותם סלעים עתיקים, שרידים לזמן שבו המיסטיקה היתה הדרך היחידה לראות את העולם, מעיקים על עולמם של הלא-חלוניים. אולי יתרונם של החלוניים נובע מזה שאכן עגלתם ריקה לפרקי זמן מסוימים, משום שביכולתם למלא אותה פעם באבנים, פעם בחציר, ופעם בחול, חציר ופרחים. קישורים: הגודל כן חשוב - על ההשתחוויות: תגובה 6027 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרון, על ענווה ויהירות |
|||
|
|||
בס''ד. ענווה? מהי ענווה? ענווה זה להניח מראש כי, עד שלא יוכח אחרת - הזולת טוב וחכם ממני. ענווה זה להתייחס אל הזולת בכבוד בלי קשר לדעות שהוא מחזיק בהן או מפרסם, כאשר, לעתים, הכבוד מתבטא בחוסר תגובה לדברים לא ענייניים או אף מטופשים. ומהי יהירות? יהירות זה לשלול את הזולת בהנחה מובלעת כי אני טוב/צודק/חכם יותר מאחרים. יהירות זה לשלול את דברי הזולת בלי לבדוק אותם לגופם, רק על יסוד הנחות מוקדמות שלי. יש עוד הרבה מה לכתוב על שני מונחים אלה אבל נסתפק בכך לבינתיים. עכשיו אתה בא ומאשים אותי על סירובי להיגרר לדיון שאתה ואחרים יוזמים. איזו ענווה יש בניסיון כזה שלך או של אחרים? ואיזו יהירות יש בחוסר ההיענות שלי לניסיונות אלו? עוד לא מצאתי בדבריך התמודדות עם הטיעונים שאני מעלה. גם בתגובתך זו אינך מתמודד עם ההיגיון או חוסר ההיגיון שבטיעונים. ורק כדי לדייק אזכיר כי הדיון הקודם התקיים בפתיל של אלכס ולא תחת הטור שלי. מצאתי, ולא רק אצלך, שלילה של הדברים על בסיס מקורם התורני - גם אם לא הוזכר מקור כזה והדברים נכתבו ללא מקור או על דעת הכותב בלבד - והטיית הדיון לתחומים הנוחים למגיב תוך התעלמות מן הדברים שנכתבו ולכאורה הביאו לתגובה. האם ייתכן שדברים יהיו אמת למרות מקורם התורני? או שמא יש לשלול כל מה שריח דת נודף ממנו בהנחה מוקדמת שהעובש שולט שם? האם יתכן ש(לפחות) חלק מן הדברים שכתבתי הם אמת למרות בסיסם התורני? האם יש סיכוי שתתייחס לדברים שאני כותב כעת מבלי שלנגד עיניך תעמוד דמותו (המאוסה ?) של חרדי עם זקן ולבוש שחור? מה שקורה בפורום זה בשונה מפורומים אחרים - מוכר וידוע. כאן, בפורום זה, נעשה ניסיון, אולי ראשון מסוגו בפורומים, להציג תפיסה מגובשת ועקבית של המציאות היומיומית כפי שהיא נראית דרך המשקפיים של התורה. עם זה קשה להתמודד, ולא רק לך; גם לי זה לא פשוט למצוא ולבטא בכתב את האקטואליה בפרשת השבוע בכל שבוע. הרבה יותר פשוט להתחמק מהתמודדות בעזרת קביעות שבלוניות על קדמות העולם על פי תיאוריות מדעיות, וחוסר הרלוונטיות, כביכול, של המקורות העתיקים למציאות של ימינו. בנושאים של אמונה התפתח כאן דיון נוקב בשבוע הראשון, דומני, להשתתפותי בפורום זה. לא אני יזמתי דיון בנושאי אמונה ואף הסברתי שם כי אין קשר הכרחי בין אמונה לבין הרעיונות שאני מציע. אינני יודע אם שמת לב, אבל בפתילים רבים לא תמצא את תגובתי למרות שנדונים שם, לעתים, גם נושאים שבאמונה. אני מייצג קו ומשתדל להישאר נאמן לו. לא אחד מן המשתתפים בפורום הפנה אלי בקשה עניינית להתייחס לנושא כלשהו בהקשר לדיון שהתנהל; לכולם התייחסתי ולא תמיד במסגרת הפורום. אתה, בדרכך, מבקש ''להכריח'' אותי להתייחס לשאלות של אמונה ומבקר את אי היענותי - נו טוב, אני מקווה שיהיו עוד הרבה הזדמנויות לביקורת כזאת מפני שאינני מתכוון לסטות מן הקו שלי. ואם הזכרת דיון קודם בהשתתפות אלכס, הרי לך דוגמה לכבוד הדדי למרות השקפות השונות באופן קוטבי זו מזו. התגובות של אלכס, ולשמחתי לא רק שלו, מצטיינות בענייניותן בלא ניסיון לגרור את הדיון אל עבר מחוזות של בירור הנחות יסוד השקפתיות. אם יש לך או לכל אחד אחר הערות, הארות, השגות, בירורים על מה שכתבתי - אתייחס בכל כובד הראש שאני מסוגל לגייס. אם אתה או מישהו אחר ירצה לגרור אותי לויכוח בנושאים שלא התייחסתי אליהם בכתיבתי אני מבקש, לפחות, את הזכות שלא להיענות. אתה יודע, רון, חופש זה גם החופש לא להגיב. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי