|
דויד, הצורה בה אתה מציג | |||
|
|||
''דמוקרטיה שילוחית'' זו למעשה לא דמוקרטיה. זו ''דמוקרטיה ליום אחד'' או, לחילופין ''דמוקרטיה פעם בארבע שנים''. הציבור זורק פתק לקלפי אחת לארבע שנים, או לעתים קצת יותר תכופות במיקרה של משבר, ובכך מסתיים תפקידו ואין לו מה לאמר יותר. יתרת הזמן הוא בחזקת צופה פאסיבי ועליו לסמוך על נציגיו שהם ידעו איך לנהל את העיניינים בלי שיהיה לו מה לאמר בנידון. זכור לי מאמר של ביילין שהתפרסם בג'רוסלם פוסט בקיץ 1999 (אינני זוכר את המועד המדוייק), בו הוא הביע רעיונות דומים. למעשה לשיטתך, האופי הדמוקרטי של המישטר מתמצה במינויו של דיקטטור לתקופה של ארבע שנים. זו למעשה היתה שיטת המימשל ברומא העתיקה בהבדל שהמינוי שם היה לשישה חודשים בלבד והוא הוגבל לזמני חרום בלבד. לאן זה הוביל ואיך זה נגמר כתוב בכל סיפרי ההיסטוריה. זה לא בדיוק מה שאני מבין במושג דמוקרטיה. להשוואה, הבחירות לנשיא כאן בארה''ב הם גם כן צורה של ''דמוקרטיה שילוחית'' - הנשיא אינו נבחר בבחירות ישירות ע''י הציבור, אלא ע''י אלקטורים שהציבור בוחר כדי שימלאו את רצונו. אין שום סעיף בחוקה האמריקאית ואין שום חוק המחייב את האלקטורים להצביע לפי מה שהם התחייבו לציבור. לאלקטורים יש חופש הצבעה מלא. אם אלקטור מסויים או קבוצה של אלקטורים חושבים ש''שהמועמד לנשיאות מנוגד לטובת העם הם רשאים (לדבריך אפילו חייבים) להצביע נגד המועמד הזה''. אין שום דבר שיכול למנוע את זה למרות שזה יהווה עיוות משווע של רצון הבוחר. זה שזה לא קרה עד היום איננו ערובה לכך שזה לא יקרה בעתיד. הנושא עולה בכל פעם מחדש. | |||
_new_ |
לא לשיטתי | |||
|
|||
אני מדבר על משמעות המשטר בו אנחנו חיים בימים אלו. הבחירות העניקו סמכויות לנבחרים להחליט על עתידנו. מצע המפלגה הוא כלי לשיקול הדעת של הנבחרים אבל לא הכלי העליון. במשטר שלנו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות 120 חברי כנסת ושרי הממשלה. ישנו גם העיקרון של הפרדת הרשויות. מכאן שלא מדובר בדיקטטור לתקופה.... לנו נשארו אמצעים שונים ''לשכנע'' את הנבחרים להחליט ''החלטות'' נכונות: פעילות במפלגות, הפגנות, מאמרים בעיתונות, בפורומים וכדומה. האמצעים הללו עשויים להשפיע על הנבחרים להחליט אחרת או בכלל להחליף את הממשלה, או ללכת לבחירות חדשות. שינוי החלטת הממשלה בקשר לבתי הכנסת בעקבות עמדת הרבנים והנשיא היא דוגמה קלאסית. העובדה שהחלטה על ההתנתקות אושרה מספר פעמים היא עוד דוגמה. יתכן שמה שאתה מבין על משמעות הדמוקרטיה כולל את מה שתיארתי או לא. אינני יודע, אבל אשמח לשמוע את דעתך. | |||
_new_ |
''במשטר שלנו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות 120 | |||
|
|||
חברי כנסת ושרי הממשלה'' אתה רציני? אני לא יכול שלא לחזור בפעם המי יודע כמה של השורה של הגששים ''זה מה שאתה רוצה, וזה מה שאני רוצה, אבל זה לא מה שיוצא''. | |||
_new_ |
אז תציע שיטה אחרת | |||
|
|||
בנתיים זו הדמוקרטיה שלנו. | |||
_new_ |
למעשה המחלוקת בינינו היא | |||
|
|||
איך בדיוק כל אחד מאיתנו מגדיר את המושג ''מישטר דמוקרטי''. יש בינינו, לדעתי, הסכמה מלאה שהמערכת דפוקה, אבל ''זה מה יש''. | |||
_new_ |
אבל מדוע אינך מגדיר את שלך | |||
|
|||
אינך מגדיר את המושג דמוקרטיה. לכן אינני יודע מה עמדתך אבל אתה יודע מהי עמדתי אבל אני לא יודע את עמדתך. מכאן שגם קווי המחלוקת לא נהירים לי. האם אתה מוכן לעזור? | |||
_new_ |
כתבתי על כך בהרחבה בעבר | |||
|
|||
דמוקרטיה זה לא דבר שניתן להגדיר אותו. זה לא מדע מדוייק. דמוקטיה זה אורח חיים, וזה הדבר הטוב ביותר שאני יכול להציע. ישנם אלף ואחד סממנים המאפיינים דמוקרטיה, ועדיין תמצא מישטרים בהם סממנים אלה מתקיימים והם אינם דמוקרטיות. על דמוקרטיה אפשר לאמר ''אתה לא יכול להגדיר את זה אבל אתה לא יכול לטעות כשאתה נתקל בזה'', בהשאלה ממה שאמר איזה שופט ידוע פעם על פורנוגרפיה. באוניברסיטאות, בחוגים למדעי המדינה, מלמדים כל מיני הגדרות ומדברים על ''סוגים'' של דמוקרטיה כאילו שזאת היתה מתימטיקה בה ניתן להגדיר כל דבר במדוייק. בחיים זה לא כך. הרבה יותר קל ללכת בדרך השלילה, ולהגדיר מה זה לא דמוקרטיה. לדוגמא, קיומן של בחירות במועדים קבועים כשלעצמו עדיין לא מבטיח שמדובר בדמוקרטיה. | |||
_new_ |
אבל אני מנסה לשוחח איתך כעת | |||
|
|||
אולי במקום לעסוק במה אי-אפשר לעשות תעסוק בלהסביר מחדש את עמדתך - בקיצור. זה פשוט מעניין אותי....!!! | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |