  
  
  
|
 |
|
||
  אנא, שים לב |
|||
|
|||
מילון אלקלעי לא נכתב בימי הביניים... אין ברשותי המילון הקלאסי של אברהם אבן-שושן, שגירסתו האחרונה יצאה לפני כשנתיים (למרות שאבן-שושן עצמו נפטר לפני שנים רבות). עם זאת, יש לי גירסה מקוצרת של המילון משנת 1974. רק 10,000 ערכים. השורש ב.ס.מ אינו מופיע שם כלל. השורש ב.ש.מ. מופיע בשתי המשמעויות. מבושם הוא גם מי ש„התקין עצמו בבשמים” וגם מי ש„השתכר מעט”. בספר „מקרא האורים - אוצר המלים למקראי הקודש” משנת 1937 לא קיים השורש ב.ס.מ. השורש ב.ש.מ. קיים רק בהוראת בושם ולא שיכרות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש לי אבן שושן |
|||
|
|||
בערך בן 20, אבדוק בערב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסם, בשם, אבן שושן |
|||
|
|||
בלי פרשנות בַּסָּם - (מן בסם ביסם) בַּשָׂם, מוכר מיני בשמים. '' אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי, אשרי מי שאמנותו בסם (קדושין פב) בֹּסֶם, בוסם - נעם, היה נעים וערב, בֹּסֵּם - הנעים התקין בשמים, בישם בְֹּסֶם - (כתיב משנה של בושם) ריח בשמים ''לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום נטינופת (סנהדרין קח) כלומר - מילה חלופית פחות או יותר לבושם. יש גם מבושם ומבוסם אבל אין לי כח להעתיק יותר | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על בשמים ועל סמים |
|||
|
|||
בס''ד. שמות כ''ה. ו שֶׁמֶן לַמָּאר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטרֶת הַסַּמִּים: רמב''ן יתכן שנאמר כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים. וענינו המובחרים והידועים בַּסַּמִּים, כמו שאמר בְּשָׂמִים ראש (להלן ל כג), בראש כל בושם (יחזקאל כז כב). גם נכון הוא שנאמר כי מלת בשמים ובשם מלה מורכבת, בו שׂם, בה סמים: בַּסָּם זה מי שעוסק בסמים, רוקח. בושם זה תרכובת או תערובת של סמים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי