| ש''עיתונאי רציני לא ישקר במודע כי הוא יפסיד לא רק את מקום עבודתו אלא את פרנסתו בכלל''. בישראל? תשכח מזה. הוא רק יזכה לקידום (מעניין שהדוגמאות אותן הבאת מתייחסות לארה''ב. לא מצאת מה שהוא מהארץ?).
אולי הייתי צריך להבהיר שדברי התייחסו יותר לעיתונאים בארץ מאשר בעולם, אם כי גם שם התופעה מוכרת. היית צריך לציין גם שהמישפט ''הוא יפסיד לא רק את מקום עבודתו אלא את פרנסתו בכלל'', מתייחס רק למיקרים בהם העיתונאי נתפס וגם אז זה מותנה בנושא. גם בארה''ב אין כל חשש לשקר כאשר מדובר בדיווחים על הסיכסוך הישראלי ערבי. פיטר ג'נינגס שנפטר לפני כמה ימים ''הצטיין'' במיוחד בתחום הזה. הרשת שלו ABC תמיד יצאה להגנתו בטענה של ''טעות בתום לב'' גם כשזה לקח כמה חודשים ומבול של מכתבי קוראים לפני שהם הודו בכלל במעשה.
זכור לך המיקרה של שפיגלמן והפוטו מונטג' שהוא עשה לנתניהו? אז כינו את זה ''זכות העריכה'' או איזה ביטוי אידיוטי דומה. זכור לך המיקרה של איילה חסון והקלטת המפוברקת בפרשת הבלון של בר און? הבוס שלה (רפיק חלבי אם זכרוני אינו מטעה אותי), התחייב לפטר אותה אם יתברר שהסיפור איננו נכון. נכון להיום אין לה מה לחשוש לפרנסתה.
''עריכה'' של חדשות היא שקר לכל דבר, והיא אף פעם לא נעשית שלא במודע. |