|
יש להוסיף לדבריך | |||
|
|||
את הנושא של הפקת נפט מפחם, תהליך בעזרתו גרמניה ייצרה את מרבית הדלק שלה שתקופת המילחמה. זה תהליך כימי לא מסובך במיוחד, ובהשוואה לעלויות של הנפט היום, כדאיותו הכלכלית כבר איננה גורם מונע. יש בארה''ב לבד (במדינות יוטה וקולורדו) מרבצי פחם שיכולים להספיק לחמש מאות שנה לפחות. הכריה לא מבוצעת בשל התנגדות חזקה של הירוקים. גם הנושא של מעבר לדלק חליפי (מדובר בעיקר על השימוש במימן המצוי בכמויות בלתי מוגבלות) מטופל בינתיים ב''הילוך נמוך'' בלבד. | |||
_new_ |
יש לגרוע מדברי | |||
|
|||
לפני שמראים פתרונות חליפיים אולי בכל לא קיימת בעייה? אם קיימת בעייה, אולי נסכים מהי? ס''ה הצבעתי על העובדה שמעוררת שאלות, שאין הסכמה על הדברים הבסיסיים ביותר הקשורים למשאב החיוני כל כך לכלכלת המדינות המפותחות. 1. אין הסכמה לגבי מקור הנפט (אם הוא אורגני, הרי שיש לחפשו בחלון הגיאולגי בו הוא נוצר. אם הוא מינרל, הרי שהוא משאב בלתי נדלה ותלוי התפתחות טכנולוגית בלבד). 2. אין הסכמה לגבי גודל ''הרזרבות'' הקיימות, גם לפי האסכולה ''הביולוגית''. אחת לעשר שנים מכפילה ההערכה המתעדכנת את גודלו של המאגר הלא מנוצל. 3. אין הערכה לגבי הרווח שהיצרנים מסוגלים לסחוט מהשוק. הן עלויות הייצור קטנו פי ארבעה ואילו מחירה של חבית האמיר פי חמישים. כל זה קרה בפחות מארבעים שנה! 4. ידוע רק שמאז מוצאדק עברה הפקת הנפט לידי המדינות והשיקולים הכלכליים ''הטהורים'' אבדו את עצמתם. הדוגמה של סין, שהפכה לאויב מוצהר של מדיניות החוץ האמריקאית מחד, ולצרכנית אנרגיה המכפילה את תצרוכתה אחת לארבע שנים רק מוסיפה לבערת הנפט. ראה חדירתה של סין לחצר האחורית של ארה''ב, לאמריקה הלטינית, והאפשרות המדוברת של רכישת אחת ממפיקות הנפט האמריקאיות הגדולות ע''י סין. כל זאת עוד הרבה לפני שמביאים בחשבון פתרונות חליפיים. להזכירך, יש תחנות כוח רבות, כולל במדינתנו, הפועלות על פחם. צרפת מפיקה 92% מתצרוכת החשמל שלה ע''י כורים גרעיניים. בארה''ב פותחה המכונית הבינרית, העובדת על חשמל ובנזין. לו האמריקאים היו רואים בנפט בעיה הם היו מחליפים תוך עשרים שנה את כל הרכב המוטורי למנוע הבינרי ומורידים את צריכת הנפט הנוכחי שלהם ל-6% מהתצרוכת העכשווית. בקיצור, האם זה משבר נפט או משהו אחר לחלוטין? | |||
_new_ |
יש להוסיף לדבריך | |||
|
|||
למיטב ידיעתי אין מחלוקת בין מומחים לגבי מקורו של הנפט ומרכיביו (התפרקות מאובנים בהרכב של מימן (11%-15%) ופחמן (82%-87%) ותוספת קטנה של יסודות אחרים כגון חמצן, חנקן וגפרית). לשם כך לא משנה איך תגדיר את הנפט - כאורגני או כמינרל (למיטב זיכרוני אסכולת המינרל נחלשה בינתיים). לעומת זאת קיימת מחלוקת לגבי תהליך היווצרותו והכמויות בהן הוא נמצא אגור במאגרים הסלעיים מתחת לפני כדור הארץ. תהליך מציאת מאגרי הנפט הוא הרבה פעמים היה מקרי. לא תמיד מה שגיאולוג רואה מלמעלה הוא יודע לפרש מה נמצא כמה מאות מטרים או כמה קילומטרים למטה. יתכן, וקרוב לודאי שבחיפושים נוספים יימצאו מאגרי נפט חדשים. התהליך הזה הוא לא נצפה מראש ואני מעריך שהאנושות תמשיך לחפש עתודות נפט עד שמקורות ההנעה הראשיים ישנו את חומר הבעירה שלהם. התהליך הזה מתקיים בהרבה אוניברסיטאות ומכוני מחקר בעולם ויש כבר פריצות דרך ביצירת אנרגיה נשלטת מהשמש, הרוח והמים (מימן). אבל כנראה שיעבור עוד זמן רב עד שהתהליכים הטכנולוגיים יתייעלו ומנועי האנרגיה יהיו כלכליים. לגבי הנפט, אין ספק שהוא מצוי בכמות ראשונית וסופית אחת ועם השימוש בה כמותו יורדת. זה חומר שנשרף ולא יחזור לעולם כדלק. הבעיה כמו שאמרתי היא, שאנחנו לא יודעים מהו אחוז הנפט שאותו אנחנו מכירים היום מתוך כל הנפט הקיים בפועל על כדור הארץ. גם מדינות לא יודעות את זה וגם אם היו יודעות זה היה מתפרסם. היום יש שיתוף פעולה מחקרי ועיסקי בין מדינות בעניינים האלה. כי אין בזה עניין של סוד מדינה. לפחות לא מאז התפרק הגוש המזרחי. יתכן וגם לא נדע לעולם. ויתכן שנדע על חלקו, אך לא נוכל להגיע אליו ושעדיין יהיה כלכלי (מותנה בעומק וביכולת הטכנולוגית לקדוח אל מאגר הנפט). לכן אין סתירה בין האסכולה ה''נאטורליסטית'' והאסכולה ה''היסטורית''. בסופו של דבר הבעיה היא רק יכולת איתור מאגרי נפט והיכולת שאיבתם. לפי מה שאתה מסכם לנו כנראה שמשבר הנפט הוא משבר מדיני-כלכלי, בו המדינות המפיקות נפט רוצות להתעשר ונלחמות בארה''ב ובאירופה. בסופו של דבר במצבים קיצוניים יתכן שעוד יתפתחו מצבי משבר מדיניים-צבאיים על רקע הנפט. לפחות את זה ניסו להדביק לאמריקה כשתקפה בעיראק (שלהערכתי טענה זו היא דבר שטות). | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |