  
  
  
|
 |
|
||
  האמנם משבר אנרגיה? |
|||
|
|||
משבר האנרגיה, שהחל לכאורה בחרם הנפט של 1973, מעורר תהיות אצל מדענים, כלכלנים, הירוקים ואנשי מדע המדינה. יש מחלוקת בין המדענים לגבי מקורו של הנפט. לא קיים שום אמדן מבוסס של רזרבות הנפט הקיימות. הכלכלנים בונים את תחזיותיהם על תנודות שוק, שבעיקרון נשלט ע''י קרטלים של ארבע מדינות, שהן מפיקות הנפט הראשיות. הירוקים מייחסים לשימוש המוגבר בנפט את החור באוזון ואילו אנשי מדע המדינה מצביעים על מודל התנהגות שונה בתכלית להתנהגות מדינות אל מול ארגונים מסחריים בינלאומיים. מקריאה שחית בספרות המקצועית, מתבררת העובדה המתמיהה שרזרבות הנפט הנוכחיות גדולות בסדר גודל מהערכות המומחים לגבי הרזרבות מלפני לא יותר משלושים שנה, הן בעולם כולו והן בארה''ב לבדה! ההערכה המוסכמת הנוכחית היא על רזרבות של 15.1 טריליון חביות, השוות בערכן לצריכה של כ-40 שנה בתנאי הצריכה הנוכחיים. בין המומחים קיימות שתי אסכולות. האחת, לצורך הדיון נכנה אותה ''הנטורליסטית'' טוענת שכמות הדלק סופית ולכן הרזרבות יגיעו אל קיצן במוקדם או במאוחר. האסכולה השנייה, שאותה נכנה בהמשך – ''ההיסטורית'', טוענת שהנפט הוא משאב בלתי מוגבל פיזית ואם קיימות מגבלות הריהן מגבלות כלכליות בלבד של עליות ההפקה. ארון הספרים של כל אחת מהאסכולות מלא וגדוש ''הוכחות'' ודברי הגות, שלא כאן המקום לפרטם. האסכולה ההיסטורית לדבריה, ההיסטוריה מוכיחה שיעלות הפקת הנפט גדלה עם התקדמות הטכנולוגיה, ומה שלא היה כדאי רק לפני שנים ספורות, הפך להיות כדאי לאחר הופעתן של טכנולוגיות חדשות. אחד המובילים באסכולה זו Adelman(1993) טוען ש'' מינרלים אינם נגמרים ולעולם לא ינוצלו עד תום. זרם השקעות יוצר תוספות לרזרבות שקיומם בבטן האדמה הוכח. הרזרוות מתחדשות כל הזמן ומנוצלות. מה הייתה הכמות המקורית ומהי הכמות שתיוותר אינן ידועות ואינן רלוונטיות''. האסכולה הנטורליסטית הנחת היסוד שלה היא שכמות הנפט היא סופית. אם מקור הנפט הוא מאובנים, הרי שכמותו מתכלה ברגע שהפקנו את חבית הנפט הראשונה. ''ניתן להסכים על כך בלי שום קשר לצורתה של עקומת ניצול הנפט, או לגבי הנקודה עליו אנו נמצאים ברגע נתון (Campbell, 2002). לדברי דיק צ'ייני, המייצג נאמנה את האסכולה הזאת ''הפקת נפט הינה פעילות להפחתתו. בכל שנה עלינו לפתח רזרבות השוות בגודלן לכמות שהופקה רק על מנת להישאר במקום ולשמור על המאזן... על חברות שהתמזגו, כמו Exxon-Mobil לפתח שדות שיניבו מיליארד וחצי חביות של נפט חדש רק על מנת לגבות את הייצור השוטף. הדבר דומה לייצור ריבית של 100%... או גילוי מדי שנה של שדה חדש המניב כחמש מאות מילין חביות. מצפים מהחברות בעולם כולו לגלות ולפתח שדות נפט שיכסו את התצרוכת העולמית היומית של למעלה משבעים ואחד מיליון חביות וכן לעמוד בתוספת הצריכה הצפויה. לפי אחת ההערכות תצרוכת האנרגיה העולמית עשויה לגדול ב-2% לשנה אל מול ירדה של 3% בתפוקת הנפט. משמות תחזית זו היא שב-2010 נאלץ לספק תוספת של 50 מיליון חביות ליום. מאין עשויות כמויות אלה להגיע? ממשלות ותאגידים בינלאומיים שולטים בכ-90% של המקורות. נפט נשאר כעניין ממשלתי. כאשר אזורים רבים בעולם מציעים הזדמנויות חדשות, המזרח התיכון, עם שני שליש של הרזרבות העולמיות במחיר הנמוך ביותר, עדיין נשאר כמקור העיקרי'' (ציטוט ע''י Aleklett,2004). לפי הנחות הנטורליסטים הפקת הנפט נמצאת על עקומת ניצול, כזאת או אחרת. מאחר ויש תחילה למצוא שדות נפט, לפני שמדברים על ניצולו, נתוני ייצור הנפט מייצגים למעשה את ההיסטוריה ולא את העתיד. הם ''יודעים'' שתכולתו של שדה נפט סופית מאחר והא נוצר בתקופה גיאולוגית מוגדרת. עקומות אלה נקרות על שמו של K.M. Hubert שפרסם אותן עוד ב- 1950. הודות להתפתחויות הטכנולוגיות חלה ירידה תלולה בעלויות ההפקה, מכ-21$ (1978) ל-כ-6$ (2001) לחבית נפט. בתקופה זו עלה אחוז ניצול שדה נפט מ-22% בשנות השבעים ל-35% היום. עובדה זו מסבירה את שינוי ההערכה של רזרבות הנפט מ-20 שנה ב-1948 ל-40 שנה ב-2003. ממצאים אלו חייבו את שתי האסכלות לתקן את הערכותיהם. מסקנה: המידע על הנפט אינו שלם, נתון לספקולציות ו/או להתפתחויות מדעיות. לא הבאנו בחשבון את העובדה שרוב הנתונים על רזרבות ועל גודלם של השדות הם נתונים מסחריים שמורים, ובאשר הדברים נוגעים למדינות המפיקות, מידע זה הוא סוד מדיני. מה מוצא הנפט? אם נתוני משבר האנרגיה סבוכים, הרי שנולד גורם חדש שסיבך את התמונה לחלוטין – גילוי מדעי. התיאוריה המקובלת על מקורות הנפט ממאובנים, שמגבילה את היווצרותו לחלון גיאולוגי (וממילא על עומקי קידוח בהם הנפט עשוי להימצא) נולדה עוד במאה ה-18 ע''י Mikhai V. Lomosov (1757). ב-1950 פיתחו גיאולוגים אוקראינים תיאוריה שהנפט ביסודו אינו אורגני ואין לא שום קשר לאורגניזם מת. לדעתם הנפט הוא מינרל שנוצר עם היווצרות הארץ. בעקבות תיאוריה זו הרוסים גילו שדות של נפט ושל גז במקומות שהתיאוריה האורגנית המקובלת לא הייתה כלל מחפשת שם. סיכום ככל שמעמיקים בבעיית הנפט צפים ועולים פרמטרים חדשים שלא ניתן להסבירם בכלים הכלכליים המקובלים. זאת ועוד לא נכנסנו לבעיה של הפקת נפט גולמי מול כדאיות הזיקוק שלו, או לעובדה שהנפט נמצא במדינות שמזמן בזבזו את העושר העצום שסחטו מהמשאב, הנתון לחסדיהם של קנאי איסלאם מחד ולסימביוטיקה בין שליטים מושחתים ואינטרסים אמריקאיים מאידך. ואת סין כבר הזכרנו? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש להוסיף לדבריך |
|||
|
|||
את הנושא של הפקת נפט מפחם, תהליך בעזרתו גרמניה ייצרה את מרבית הדלק שלה שתקופת המילחמה. זה תהליך כימי לא מסובך במיוחד, ובהשוואה לעלויות של הנפט היום, כדאיותו הכלכלית כבר איננה גורם מונע. יש בארה''ב לבד (במדינות יוטה וקולורדו) מרבצי פחם שיכולים להספיק לחמש מאות שנה לפחות. הכריה לא מבוצעת בשל התנגדות חזקה של הירוקים. גם הנושא של מעבר לדלק חליפי (מדובר בעיקר על השימוש במימן המצוי בכמויות בלתי מוגבלות) מטופל בינתיים ב''הילוך נמוך'' בלבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש לגרוע מדברי |
|||
|
|||
לפני שמראים פתרונות חליפיים אולי בכל לא קיימת בעייה? אם קיימת בעייה, אולי נסכים מהי? ס''ה הצבעתי על העובדה שמעוררת שאלות, שאין הסכמה על הדברים הבסיסיים ביותר הקשורים למשאב החיוני כל כך לכלכלת המדינות המפותחות. 1. אין הסכמה לגבי מקור הנפט (אם הוא אורגני, הרי שיש לחפשו בחלון הגיאולגי בו הוא נוצר. אם הוא מינרל, הרי שהוא משאב בלתי נדלה ותלוי התפתחות טכנולוגית בלבד). 2. אין הסכמה לגבי גודל ''הרזרבות'' הקיימות, גם לפי האסכולה ''הביולוגית''. אחת לעשר שנים מכפילה ההערכה המתעדכנת את גודלו של המאגר הלא מנוצל. 3. אין הערכה לגבי הרווח שהיצרנים מסוגלים לסחוט מהשוק. הן עלויות הייצור קטנו פי ארבעה ואילו מחירה של חבית האמיר פי חמישים. כל זה קרה בפחות מארבעים שנה! 4. ידוע רק שמאז מוצאדק עברה הפקת הנפט לידי המדינות והשיקולים הכלכליים ''הטהורים'' אבדו את עצמתם. הדוגמה של סין, שהפכה לאויב מוצהר של מדיניות החוץ האמריקאית מחד, ולצרכנית אנרגיה המכפילה את תצרוכתה אחת לארבע שנים רק מוסיפה לבערת הנפט. ראה חדירתה של סין לחצר האחורית של ארה''ב, לאמריקה הלטינית, והאפשרות המדוברת של רכישת אחת ממפיקות הנפט האמריקאיות הגדולות ע''י סין. כל זאת עוד הרבה לפני שמביאים בחשבון פתרונות חליפיים. להזכירך, יש תחנות כוח רבות, כולל במדינתנו, הפועלות על פחם. צרפת מפיקה 92% מתצרוכת החשמל שלה ע''י כורים גרעיניים. בארה''ב פותחה המכונית הבינרית, העובדת על חשמל ובנזין. לו האמריקאים היו רואים בנפט בעיה הם היו מחליפים תוך עשרים שנה את כל הרכב המוטורי למנוע הבינרי ומורידים את צריכת הנפט הנוכחי שלהם ל-6% מהתצרוכת העכשווית. בקיצור, האם זה משבר נפט או משהו אחר לחלוטין? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש להוסיף לדבריך |
|||
|
|||
למיטב ידיעתי אין מחלוקת בין מומחים לגבי מקורו של הנפט ומרכיביו (התפרקות מאובנים בהרכב של מימן (11%-15%) ופחמן (82%-87%) ותוספת קטנה של יסודות אחרים כגון חמצן, חנקן וגפרית). לשם כך לא משנה איך תגדיר את הנפט - כאורגני או כמינרל (למיטב זיכרוני אסכולת המינרל נחלשה בינתיים). לעומת זאת קיימת מחלוקת לגבי תהליך היווצרותו והכמויות בהן הוא נמצא אגור במאגרים הסלעיים מתחת לפני כדור הארץ. תהליך מציאת מאגרי הנפט הוא הרבה פעמים היה מקרי. לא תמיד מה שגיאולוג רואה מלמעלה הוא יודע לפרש מה נמצא כמה מאות מטרים או כמה קילומטרים למטה. יתכן, וקרוב לודאי שבחיפושים נוספים יימצאו מאגרי נפט חדשים. התהליך הזה הוא לא נצפה מראש ואני מעריך שהאנושות תמשיך לחפש עתודות נפט עד שמקורות ההנעה הראשיים ישנו את חומר הבעירה שלהם. התהליך הזה מתקיים בהרבה אוניברסיטאות ומכוני מחקר בעולם ויש כבר פריצות דרך ביצירת אנרגיה נשלטת מהשמש, הרוח והמים (מימן). אבל כנראה שיעבור עוד זמן רב עד שהתהליכים הטכנולוגיים יתייעלו ומנועי האנרגיה יהיו כלכליים. לגבי הנפט, אין ספק שהוא מצוי בכמות ראשונית וסופית אחת ועם השימוש בה כמותו יורדת. זה חומר שנשרף ולא יחזור לעולם כדלק. הבעיה כמו שאמרתי היא, שאנחנו לא יודעים מהו אחוז הנפט שאותו אנחנו מכירים היום מתוך כל הנפט הקיים בפועל על כדור הארץ. גם מדינות לא יודעות את זה וגם אם היו יודעות זה היה מתפרסם. היום יש שיתוף פעולה מחקרי ועיסקי בין מדינות בעניינים האלה. כי אין בזה עניין של סוד מדינה. לפחות לא מאז התפרק הגוש המזרחי. יתכן וגם לא נדע לעולם. ויתכן שנדע על חלקו, אך לא נוכל להגיע אליו ושעדיין יהיה כלכלי (מותנה בעומק וביכולת הטכנולוגית לקדוח אל מאגר הנפט). לכן אין סתירה בין האסכולה ה''נאטורליסטית'' והאסכולה ה''היסטורית''. בסופו של דבר הבעיה היא רק יכולת איתור מאגרי נפט והיכולת שאיבתם. לפי מה שאתה מסכם לנו כנראה שמשבר הנפט הוא משבר מדיני-כלכלי, בו המדינות המפיקות נפט רוצות להתעשר ונלחמות בארה''ב ובאירופה. בסופו של דבר במצבים קיצוניים יתכן שעוד יתפתחו מצבי משבר מדיניים-צבאיים על רקע הנפט. לפחות את זה ניסו להדביק לאמריקה כשתקפה בעיראק (שלהערכתי טענה זו היא דבר שטות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אי ודאות ורזרבות |
|||
|
|||
המאמר שלנו עסק בעיקר בגורמים שמשפיעים על התנהגות שוק הנפט בטווח הקצר, גורמים שמשפיעים על עודף הביקוש. מה שטענו שבטווח הקצר קצב הגידול של הביקוש גבוה מקצב הגידול של ההיצע ולכן המחירים עולים. הסברנו גם את העובדה שקרוב להכפלת מחירים לא הביאה לשינוי בהרגלי צריכה (שמושפעים מהמחיר היחסי של הנפט הגולמי). אם הצריכה העולמית מגיעה לכדי 85 מיליון חביות נפט גולמי ביום, הרי התפוקה של אופ''ק מוגבלת לכדי 30. ההשפעת על המחיר בטווח הקצר שהיתה לאופ''ק בשנות ה-70 וה-80 לא קיימת. הוספת לדיון פרמטר שיש לו תפקיד בקביעת מחיר הנפט הגולמי, גודל הרזרבות. המשתנה הזה משפיע יותר על המגמות של הטווח הארוך. אחת הדרכים שהוא משפיע על המחיר היא דרך השפעתו על גידול בהפקה. בנתיים זה עדין לא קורה. אם למזרח התיכון יש כשני שליש מהרזרבות הרי לאופ''ק יש אפשרות לגרום לגידול בהיצע הנפט הגולמי. באופן מעשי הם לא עושים זאת. יש לכך סיבות אפשריות כמו: 1. הערכות שהפקת הנפט הזה יקרה באופן משמעותי מהפקת הנפט מהמקורות הידועים. המחיר הנוכחי עוד לא עלה מספיק כדי לעשותה כדאית. 2. מחסור במקורות מימון. 3. הם מעוניינים לצבור רווחים על חשבון הצרכנים שבנתים לא מראים שינויים בהרגלי צריכה. 4. הערכות שגידול בהיקפי ההפקה עשוי לפגוע ברווחיות ההפקה דרך ההשפעה על המחירים. ------- לא ממש הבהרת מהם פרמטרים שלא ניתן להסבירם בכלים כלכליים מקובלים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהו הטווח הקצר? |
|||
|
|||
לפי תחזית ''נהטורליסטים'', המתבסס על עקומת הצריכה מול הייצור ('עקומת הפעמון') תשיג הצריכה את התפוקה בשנת 2010. (זה תיקון לההערכה הקודמת, ששיא העקומה יהיה ב-2005, ותיקון להערכה שקדמה לה בעשר שנים וכו' ןכו'). האם זה טווח ארוך? בינוני? קצר? באשר לפרמטרים כלכליים, הריהם מבוססים על היצע מול ביקוש. 'בשוק משוכלל' כוחות השוק מאזנים את המחיר. הצבעתי על כך שהשוק רחוק מלהיות משוכלל ורווי אינטרסים שאינם בהכרח כלכליים. המשך - ראה בתשובתי לבר-ניר לעיל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם בשוק לא משוכלל - פועלים שיקולים כלכליים |
|||
|
|||
גם מונופול (שוק לא משוכלל) מפעיל שיקולים כלכליים. גם כאן פועלים אינטרסים שיש להם מחיר ותועלת. בקיצור ישנם הסברים כלכליים גם לתופעות שהזכרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, מהו נושא הויכוח בינינו? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהות השיקולים בשוק הנפט |
|||
|
|||
טענת: 1. מאז שמדינות מנהלות את עסקי הנפט אבדה עוצמתם של השיקולי הכלכליים הטהורים. 2. פרמטרים שלא ניתן להסבירם בכלים כלכליים רגילים. אני חולק עליך בשתי הנקודות וניסיתי לרמוז לכיוון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהות השיקולים בשוק הנפט |
|||
|
|||
אחד הספרים המרשימים שקראתי בנושא הוא ספרו של M.A. Adelman ''The Genie out of the Bottle - Workd Oil Since 1970'' MIT Press, 1996 בכתיבה משכנעת מעין כמוה מראה ש: א. הנפט הוא מצרך בלתי נדלה כמו פחם נחושת ועוד ב. שוק הנפט מתנהג לפי חוקי הכלכלה. הוא מסביר ומדגים היטב את המעבר משוק של חברות בינלאומיות לשוק של מדינות מפיקות נפט, את המתחים הקיימים בשוק שנוצרו משאיפת שליטי אותן מדינות להפיק את מכסימום הרווח ע''י מיסים שרירותיים שהוטלו על החברות העוסקות בהפקה, וכיצד השוק התאזן, לאחר חרם הנפט דרך משברי ביניים. בקיצור, הפרמטרים במשחק אינם כמויות נפט בפועל של משאב מוגבל מול דרישה בפועל, אלא כמה לפתוח את הברז ומתי אל מול הצריכה המשתנה. לגישה זו, המשברים הם כלכליים טהורים שכלל אינם מביאים בחשבון את גודלו של המשאב. זוהי גם גישתך (ממליץ לך מאד לקרוא את הספר שמייצג היטב את השקפותיך). לגישה זו אין פעילות בין בני אדם שלא ניתן להסבירה בצורה כלכלית. לדוגמה: תוכל להסביר את כל המשברים ביחסים הבינלאומיים כמאבק בין התומכים בשוק פתוח לבין אלה התומכים בשוק סגור (או מוגן). אם תרצה אפנה אותך לספרות המתאימה. כאשר הבעיה מוצגת בצורה כזאת, יש לחפש את הפתרונות בכיוונים העונים לאתגרים שמציג שוק הנשלט ע''י מונופולים. בדברי ניסיתי להציג היבטים נוספים של הבעיה שהעיקרי בהם הוא: האם הנפט הוא משאב מתכלה כפי שהזרם הנטורליסטי מנסה להציג או שהוא משאב בלתי מוגבל. אלה שדעתם היא שהמשאב מתכלה מצביעים על גידול בצריכת אנרגיה כפונקציה של גידול אוכלוסיית העולם. החישוב לפי אנרגיה נצרכת לנפש מראה שבתחילת העשור השני של המאה הנוכחית יווצר חוסר באנרגיה שהמשאבים הקיימים (נפט) לא יוכלו להדביק אותם. זהו מתכון למלחמות עתידיות על משאב חיוני, מהלך שדיק צ'ייני אכן הוביל אותו בעירק. שוב, גם הם עושים זאת בצורה מאד משכנעת והצגת הבעייה באור זה מחייבת חיפוש אחרי פתרונות אחרים. אל מול אלה קיימת התיאוריה החלופית לגבי מ ק ו ר הנפט, שאותה הצגתי בתמצית בתגובה הראשונה. אמנם פרקש טוען שאין מחלוקת, אך מחלוקת מדעית קיימת גם קיימת. אם הנפט נוצר ממאובנים, הרי שיש לחפש נפט רק עד עומק של 14000 מטר (החלון הגיאולוגי). עובדה זו מגבילה מראש הן את גודל המאגרים והן את מקום הימצאם. אם התיאוריה הרוסית נכונה, הרי שנפתח פתח לגילויי שדות נפט נוספים במקומות נוספים בעולם (ורוסיה אכן מצאה שדות בחיפושים שהתבססו על תיאוריה זו). כל מטרתי בתגובה הייתה להצביע על כך שכדאי לקרוא גם מאחורי הכותרות ומאחורי המלחמות. רק מעט חומר למחשבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מעט חומר למחשבה? |
|||
|
|||
אתה אף פעם לא מציג מעט חומר למחשבה. תמיד מעורבים בדבריך שנים שלושה ויותר מחקרים מקיפים ולכן לרובנו קשה ''להתווכח'' איתך. לי אין קושי להאמין שיש מקורות נפט אחרים מזה הביולוגי-אורגאני. אני בטח מכיר את הטענה ''המשברית'' שחזרה על עצמה לא מעט פעמים מאז שגילו את באר הנפט הראשונה. הנה לפי מה שכותבים כעת חוקרים שונים יש לנו (''לעולם'') לא מעט זמן למצוא או לייצר תחליף. אם נכונה הטענה שלך שהמשאב הוא בלתי מוגבל אז ברור שהשאלה כמה מהמשאב נשאר הופכת לשולית. במקרה הנדון, היצרן נשאר עם הבעיה כמה ומתי לפתוח את הברז גם אם הוא לא מונופול. במקרה הנדון נכללת, כמובן, בשאלה של גודל ותזמון ההשקעות כדי להחזיק את כושר הייצור או להגדילו. אני חושב שיש בשוק הזה מצב של התנהלות אוליגופולית (מספר יצרנים גדולים), כאשר שנים מייצרים כרבע מהתפוקה היומית. אחד מהם שהיה יצרן פרטי (יוקוס) הולאם על ידי פוטין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מעט חומר למחשבה? |
|||
|
|||
מצטער על עודף החומר. לצערי אין באמתחתי שום נושא שדעתי לגביו נחרצת כפי שנהוג להתבטא בפורום הזה. פשוט כתבת במקרה על נושא שסקרן אותי לאחרונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו תכונה מצויה בפורומים האינטרנטיים |
|||
|
|||
אם תבדוק תמצא שבעלי הדעות הנחרצות הם לעיתים קרובות גם מאד מבולבלים. למשל הם נגד קפיטליזם אבל בעד יוזמה פרטית וכאלו דברים..... בכל מקרה טוב שאתה משתף אותנו בסקרנותך..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הנפט הוא מצרך בלתי נדלה'' |
|||
|
|||
במחילה, זו שטות מאין כמוה. אין בנמצא דבר כזה ''מצרך בלתי נדלה''. יכול להיות מצרך שכמותו היא כה גדולה שהוא יספיק להרבה זמן (מה שמבחינה פרקטית יכול להראות כאין סופי), אבל תמיד יש לזה סוף. אפילו המימן שאליו אפשר באמת להיתייחס כאל מיצרך שכמותו [כמעט] בלתי נדלית (כל הימים והאוקיינוסים) הכמות שלו היא סופית. אתה מזכיר לי מעשה שהיה עם פרופ' אדוארד טלר שכאשר ביקר בארץ הרצה על הפיסיקה של היקום ובין השאר נקב במספר לגבי הזמן שיעבור עד שמערכת השמש תקרוס. הוא נקב ב 156,000 מיליון שנה. אחד השומעים שנמנם קצת קפץ בבהלה ושאל ''כמה?'', וטלר חזר 156,000 שנה. השומע השמיע אנחת רווחה ואמר ''חשבתי ששמעתי 153,000 שנה''. משבר האנרגיה הנוכחי (כמו בעבר) הוא מלאכותי. ייתכן שבסיבוב הנוכחי זה לא תרגיל של ייצרני הנפט, אבל מספיק להסתכל על הרווחים של חברות הדלק. עלות ההפקה למיטב ידיעתי איננה עולה על 10 דולר לחבית (גם זה מוגזם לעניות דעתי). עם כל ההוצאות הכרוכות בזיקוק, הובלה ועוד מי יודע מה, המחיר לא צריך להיות יותר מכפול ממיספר זה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי