|
השאלה הראשונה המתבקשת..... | |||
|
|||
מה היה לו לעשות בקו 165 לשפרעם? מה הוא איבד שם? כלום לא היה לו עם שפרעם זולת כוונתו להתבהם ברצח שתכנן מראש. | |||
_new_ |
בדיוק זאת הנקודה. בעת התמוטטות עצבים פועלים באופן חסר מטרה | |||
|
|||
חולי נפש או אנשים בעת התמוטטות עצבים עשויים לשוטט ללא מטרה, או לעלות על קו אוטובוס (או רכבת) באקראי. פעולתם מאבדת את יסוד המטרתיות וההתמקדות והופכת כאוטית למדי. עובדה נוספת המצביעה בדיוק על כך, על אובדן הכיווניות, היא שהחייל עשה את מעשהו בכפר שחלק מתושביו דרוזים (והרי חיילים דרוזים רבים הודיעו שהם מתנגדים להינתקות) ולא בישוב ערבי-מוסלמי ''טהור''. | |||
_new_ |
מה הסיכוי שהוא באקראי יעלה | |||
|
|||
בדיוק על אותו הקו במשך שני ימים רצופים? | |||
_new_ |
זה לא אקראי בכלל להגיע מתפוח או ראשל''צ | |||
|
|||
דווקא לחיפה ולעלות שם דווקא על קו אוטובוס לשפרעם. העובדה שהוא ביצע את זממו בכפר מעורב מעידה לכל היותר שהוא לא מכיר את ערביי ישראל והוא טעה, טועה, כמו שהרבה טועים מתוך חוסר ידיעה. יתכן שהיתה לו התמוטטות עצבים אבל זו לא הצדקה לביצוע פשע. מה עוד שהוא היה סגור עם עצמו ועם מעשהו ונפל בפח של עצמו. | |||
_new_ |
זאת לא פעולה מדוייקת וקרת רוח | |||
|
|||
בעת התקף אנשים עשויים להנעל על רעיון אחד מעורפל (כמו ''אני חייב להגיע לעפולה. שם ''הכוחות'' יתנו לי הוראות נוספות''; או ''בירושלים תתגלה לי השכינה או ישוע המשיח'' וכד'). הבעייה היא שהם לוקים במעין טרוף מערכות ופעולתם לא ממוקדת והתכנון רופף. מספר ימים הם יכולים לעלות על אותו אוטובוס, או לחוש ש''עלי להגיע לצפון. שם יש ערבים..שפרעם זה מצלצל ערבי? בסדר. האלוהים או הכוחות כבר יראו לי מה לעשות וידריכו אותי...'' | |||
_new_ |
מי כמוך יודע... | |||
|
|||
_new_ |
אכן. מקצועי - פסיכולוגיה. ניסויית. | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |