|
אולי ניפלט לו צרור? אולי התקף פסיכוטי? | |||
|
|||
הרי היה יום חם במידה גבוהה במיוחד, אולי המזגן באוטובוס לא פעל כשורה, והחייל שהיה כנראה במצב נפשי קשה עקב הפינוי והעקירה, ועריקתו בעקבות זאת, קבל התמוטטות עצבים? אפילו לא בררו מה בדיוק התרחש שם, אלא מסרוהו עקוד באזיקים לביצוע לינץ', ומסרבים לעשות לו חסד אחרון של קבורה. גם הבן של שמעון פרס, יוני פרס, הרג חייל, כאשר פלט צרור מנישקו. אלא שיוני פרס שהרג חייל יהודי, קבל דומני חודש מחבוש, ולא לינץ'. ועושים כרגע עליהום על ציבור שלם - ראו למשל ''הארץ'' מהבוקר: ''הרוצח הוא תבנית נוף מחנהו'' - עוזי בנזימן. ''לעקור את הרע משורשו'' - מאמר המערכת. ''בתי הספר של התפוחים'' - יצחק לאור ועוד. | |||
_new_ |
לדעתי הבחור התחרפן לחלוטין | |||
|
|||
הראיה היא שאפילו הוריו זעקו אל כל מי שהיה מוכן לשמוע אותם . כרמלה מנשה מודה כי אימו פנתה אליה ובקשה סיוע. הוריו חשו כי הוא הולך לעשות מעשה נורא והתריעו. אני זוכר סלוגן מקורס קצינים: ''תדע כל אם כי בנה מופקד בידי טובי האנשים'' הוריו של זאדה הפקידו ילדם בידיו של מופז. האם הוא מטובי האנשים? לא יודע. | |||
_new_ |
השאלה הראשונה המתבקשת..... | |||
|
|||
מה היה לו לעשות בקו 165 לשפרעם? מה הוא איבד שם? כלום לא היה לו עם שפרעם זולת כוונתו להתבהם ברצח שתכנן מראש. | |||
_new_ |
בדיוק זאת הנקודה. בעת התמוטטות עצבים פועלים באופן חסר מטרה | |||
|
|||
חולי נפש או אנשים בעת התמוטטות עצבים עשויים לשוטט ללא מטרה, או לעלות על קו אוטובוס (או רכבת) באקראי. פעולתם מאבדת את יסוד המטרתיות וההתמקדות והופכת כאוטית למדי. עובדה נוספת המצביעה בדיוק על כך, על אובדן הכיווניות, היא שהחייל עשה את מעשהו בכפר שחלק מתושביו דרוזים (והרי חיילים דרוזים רבים הודיעו שהם מתנגדים להינתקות) ולא בישוב ערבי-מוסלמי ''טהור''. | |||
_new_ |
מה הסיכוי שהוא באקראי יעלה | |||
|
|||
בדיוק על אותו הקו במשך שני ימים רצופים? | |||
_new_ |
זה לא אקראי בכלל להגיע מתפוח או ראשל''צ | |||
|
|||
דווקא לחיפה ולעלות שם דווקא על קו אוטובוס לשפרעם. העובדה שהוא ביצע את זממו בכפר מעורב מעידה לכל היותר שהוא לא מכיר את ערביי ישראל והוא טעה, טועה, כמו שהרבה טועים מתוך חוסר ידיעה. יתכן שהיתה לו התמוטטות עצבים אבל זו לא הצדקה לביצוע פשע. מה עוד שהוא היה סגור עם עצמו ועם מעשהו ונפל בפח של עצמו. | |||
_new_ |
זאת לא פעולה מדוייקת וקרת רוח | |||
|
|||
בעת התקף אנשים עשויים להנעל על רעיון אחד מעורפל (כמו ''אני חייב להגיע לעפולה. שם ''הכוחות'' יתנו לי הוראות נוספות''; או ''בירושלים תתגלה לי השכינה או ישוע המשיח'' וכד'). הבעייה היא שהם לוקים במעין טרוף מערכות ופעולתם לא ממוקדת והתכנון רופף. מספר ימים הם יכולים לעלות על אותו אוטובוס, או לחוש ש''עלי להגיע לצפון. שם יש ערבים..שפרעם זה מצלצל ערבי? בסדר. האלוהים או הכוחות כבר יראו לי מה לעשות וידריכו אותי...'' | |||
_new_ |
מי כמוך יודע... | |||
|
|||
_new_ |
אכן. מקצועי - פסיכולוגיה. ניסויית. | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |