| כאשר אמרתי שאני נגד החוק אז אני נגד בכל מצב: גם אם העבודה בשלטון, גם אם הליכוד בשלטון וגם אם כל מפלגה אחרת. תקופת הפנקס צריכה לעבור מן העולם מהר. הכוונה האמיתית של החוק היא לתגמל את חברי המרכז מכספי המדינה. הנימוקים שלך ושל גדעון סער טובים מאד גם כדי לטעון שהרמטכ''ל וכל מטהו ימונו מתוך חברי המרכז של מפלגת השלטון (ויוחלפו לאחר הבחירות) הרי גם הם צריכים לממש את מדיניות הממשלה.
במנגנון הציבורי משרתים אזרחים מכל המפלגות ואין אף אחד מהם שמכשיל או מנסה להכשיל את מדיניות השר, אלא אם זה נוגד את החוק. אין בדברי פסילה של חברי מפלגות כעובדי מדינה בכל הדרגות אם הם עומדים בקריטריונים מקצועיים.
במצב הקיים יש לכל שר כ-14 משרות אמון להן הוא יכול למנות את מי שהוא מוצא לנכון ללא מכרז וזה די והותר כדי שיוכל למלא את שליחותו. הוא יכול למצוא מועמדים טובים מאד למשרות הללו מבלי שיהיו חברי מרכז
הטענה שלי ושל מתנגדי החוק היא בעיקר נגד כהונה של חברי מרכז כעובדי מדינה. כי כאן הכוונה ליצור מצב שלא שליח הציבור (השר שנבחר למשרה) יקבע מדיניות ממשלתית אלא חברי המרכז שלא נבחרו כלל. אבל חברי המרכז מקומם במרכז ולא בחדרי השלטון. הפיכת המשרות שבחוק הג'ובים למשרות אמון היא מטמון ליצירת ניגודי עניינים לא פחות ממשרת יו''ר הסתדרות בזמן שהוא גם ח''כ.
ההשוואה לשיטה האמריקאית לא ממש רלוונטית. הרבה מאד מהמאפיינים של אמריקה שונים מאד ממאפייני ישראל. לכן לא מדביקים טלאים....... |